לסרב לעלות לתורה מחמת גימגום

רבני בית ההוראה
ו' תשרי ה'תש"פ

שאלה:

שלום וברכה, אני אדם שמגמגם במקצת-בפרט בפני קהל רב ובפרט כשהקהל מצפה לדברי-האם זה היתר לסרב לעלייה לתורה? לאחרונה קראו לי (”יעמוד…וכו”) וסירבתי..האם יש חשש למה שאומרים שזה מקצר ימיו של אדם או משהו כזה? (הקהל ידעו שאני מסרב מבושה ולא ח”ו מזלזול)

תשובה:

שלום רב

כיון שאמרו הפוסקים שאדם שמכבדים אותו לעלות לתורה ואינו עולה, סימן רע הוא לו, כדאי כן להתאמץ ולעלות. אין סיבה לבושה, לא עשית שום דבר רע, וככל שתתייחס אתה לעצמך באופן טבעי גם הגמגום יפחת. יש לי ידיד דיין מפורסם באחד מבתי הדין החשובים, מעביר שיעורי בפני קהל רב ועוד והוא מגמגם ואינו רואה בזה כל בושה. הכרתי גם ראש ישיבה מהחשובים שהיה מגמגם ודיבר לאט יותר, אף אחד לא ראה בזה כל רע… אבל אם אתה מתבייש, יש לסכם עם הגבאי שלא יקרא לך, ואם בכל זאת קוראים יש לעלות, ראה משנה ברורה בסי’ קלט ס”ק א.

אמנם בשעת הדחק אין לחשוש, כי אדם שיש לו סיבה מוצדקת ואינו נמנע מחמת הזילזול אינו בכלל עונש זה, כך כתב בשו”ת תורה לשמה  סי’ צה, ולכן אין לך מה לדאוג על מה שכבר נעשה, אבל מכאן ולהבא יש להתאמץ ולעלות. ואגב, יתכן שיותר בושה לסרב לעלות מלעלות ולגמגם מעט..

גמר חתימה טובה, וחיים מלאי שמחה ובטחון!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *