שאלה:
מי שקידש בראש השנה בבוקר ולאחר שבירך בורא פרי הגפן המשיך לומר ברוך אתה [אולי חשב שצ"ל קידוש כמו בלילה או לברך שהחיינו] והפסיקו אותו, ומיד שתה, האם יצא ידי חובת קידוש או שנחשב כהפסק בין הברכה לשתייה ולא יצא יד"ח. וכן האם ברכת מזונות שבירך אח"כ נחשבת כקידוש על הפת? תודה רבה
תשובה:
כיון שהפסיק בדבר שאינו מענין הקידוש, לכאורה לא יצא ידי חובה כמבואר בשו"ע סי' רעא סעי' טו, הברכה על המזונות לא תחשב קידוש על פת, ראשית משום שלא התכוין לקידוש… ושנית, משום שהוא רק ספק פת… כמבואר בסי' קסח. אמנם אם עוד אנשים יוצאים ידי חובה בקידוש שלו, ואחד הנוכחים שלא הפסיק בדיבור שותה מלוא לוגמיו, יש לצדד שיצאו כולם ידי קידוש, אף שלכתחילה עדיף שישמעו שוב הגפן מאדם אחר שלא התכוין לצאת ידי חובה מהראשון, משום ספק ברכות, ראה בענין זה בהרחבה בשו"ע ומשנה ברורה בסי' קסז ס"ק מג.
הספק שלי הוא שכיון שחשב שצריך להמשיך את הקידוש, אף שלא היה כדין מ"מ אולי נחשב כהפסק מענין הקידוש. ומה הדין אם היה אומר את הקידוש של הלילה ביום, האם יצא יד"ח? אם כן אז גם אם אמר רק חלק ממנו לכאורה נחשב כהפסק מענין הקידוש, וא"כ אולי יצא י"ח?
יש סברא כפי שהזכרת בשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' יח אות ב', אבל מסתבר שזה רק אם אמר את כל הברכה, וגם הביא בזה שם מחלוקת גדולה.
השאר תגובה