שאלה:
שלום ושנה טובה, אני רוצה לדעת למה מי שמאשים את אשתו החדשה שהיא זינתה והוא שיקר לא מקבל את העונש שהוא רצה לכפות עליה–דהיינו, מיתה–כמו שבמקרה של עדים זוממים. תודה,
תשובה:
שלום רב,
יהודי נדרש לקיים את תרי"ג מצוות וכמובן כולל בתוכם גם מצוות וחיובים שבין אדם לחברו. לא על כל המצוות שאדם נכשל בהן ישנה ענישה בידי אדם – בידי בית דין. להיפך, על רוב המעשים אדם נשפט בידי שמים ולא בידי אדם. ואגב, לנפשט של האדם עדיף שיישפט בידי אדם ולא בידי שמים. אתן רק דוגמה קטנה. רוצח במזיד דינו שנהרג. בשוגג גולה למקום מקלט. הגמרא במסכת מכות דנה לגבי קרוב למזיד מה עונשו? הרי אי אפשר להרוג אותו כי לא היה בכללי מזיד, ומאידך גם אינו ממש שוגג. ואומרת הגמרא שקרוב למזיד לא מספיק לו גלות. לכן בעצם עונשו גדול יותר אבל בידי שמים ולא בידי אדם.
גם על מעשה זה שעשה אותו אדם. אפילו יום הכיפורים אינו מכפר לו עד שירצה את חברו – את אשתו. אבל בגדרי עדים זוממים ודאי שאינו נכלל שהרי לזה ישנם כללים אחרים לגמרי ובראשם צריך שיהיו עדים לפי כל כללי העדות, וזה לא כך במקרה זה. לכן סוגיה זו אינה שייכת.
מקורות:
תודה לתשובה המהירה.
השאר תגובה