לתרומות לחץ כאן

מהו איסור שקר? מתי הוא קיים ואם הוא מדאורייתא?

שאלה:

שלום וברכה כבודו
רציתי לדעת מהו עונשו של שקרן פתולוגי?
ולמה לפני הדת אסור לשקר

אשמח לתושבתך תודה רבה יום נפלא וגמר חתימה טובה

תשובה:

שלום רב,

עונשו של שקרן פתולוגי כהגדרתך, טמון כנראה בסיפור עם הרועה שהזהיר כל פעם את חבריו שיבואו לעזרתו לסייע להבחרת הזאב שהגיע לטרוף את הכבשים. פעם אחר פעם קרא להם בחנם… בסופו של דבר הגיע זאב אמיתי הם כבר לא חשו לבוא לעזרתו כי מן הסתם שוב פעם הוא משקר אותם..

אין עונש מוגדר בתורה על איסור שקר, וזה גם תלוי מאד בסיטואציה כפי שאכתוב לך כאן את הגדרת איסור שקר לבקשתך:

בהגדרת איסור שקר מצאנו בראשונים כי האיסור הוא בממונות וכד' כשמטרת הקשר היא להזיק או להרע לשני. אבל אם השקר הוא רק בגלל שאתה רוצה להמנע מאי נעימות אין בזה איסור קשר. ראה ביראים (מתקופת בעלי התוספות) שכתב במצווה רלה על הפסוק מדבר שקר תרחק: "צוה יוצרינו בפרשת ואלה המשפטים מדבר שקר תרחק. חייב להתרחק מכל שקר שיוכל לבא שקרו לידי הזק חברו וצריך לתת לב בזה הענין". וכיוצא מצינו בעוד כמה מקורות.

אמנם החזון איש בספר אמונה ובטחון פרק ד' (אות יג) כתב קצת אחרת: "וראוי לקבוע הדיבור במדת האמת המתוקנה ובמדת השקר המקולקלה. כי תז"ל החמירו בזה מאד וקלקולה מצוי מאד והפסדיה עצומים. והנה שינוי הדיבור מאמתת המדובר בשם שקר יקרא, וגנות השקר אינו בשביל המרמה שבו. שמשתמש בשקרו בשביל ריוח המקווה לו ברמותו את רעהו אלא אף השינוי שאינו משמש לגורם של אונאה בםיפור דברים של מה בכך בשם שקר יכונה ובכלל עון השקר הוא וכמו שאמרו ב"מ כ"ג ב' בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במיליהו במסכתא וכו' הנה הותר הדבר רק משום שכאן הגדת האמת יש בו מן הגנות ונבחר כחן השינוי והנליזה מן האמת אבל בדברים אחרים כיוצא בהן אף שהן דברים של מה בכך ואינו גורם בשקרו שום הטעה לחברו בכלל שקר הוא".

כלומר, לדעתו גם הטעיה של מה בכך היא בכלל איסור שקר. אבל אם נתבונן היטב בדבריו נראה כי כוונתו לומר שקר אינו בהכרח אי אמירת המציאות כפי שהיא. אלא שקר היא מידה רעה. ולכן בדרך כלל כשהוא מספר דברים הפוכים מהמציאות זוהי המידה הרעה. אבל במקרה שהמידה הטובה היא דווקא לשנות מהאמת. אין זה בכלל שקר. וכדבריו, אמירת האמת במקרים אלו זהו השקר! לכן במקרה שלך, מאחר שאתה רוצה להמנע מאי נעימות לסרב להם, גם לדעת החזון איש אין בזה איסור שקר.

יחד עם זה ראוי לתת את הדעת גם כן למצוות הלוואה שהיא מצווה מדאורייתא. אמנם אם אתה חושש שלא יחזירו לך, אינך חייב להלוות, ראה בשו"ע חו"מ סי' צז סעי'. אולם דע, כי את תעיין היטב בביאור הגר"א שם (סק"ז) ובדברי המשנה באבות (פ"ב משנה ט') תראה שכך הוא מפרש את הפסוק "לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן" כלומר, צדיק נותן הלואות גם במקרים כאלו.

הרבה הצלחה

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. חזק כבוד הרב,
    מעכשיו אני מתיר עצמי לשקר וזה יהיה ודאי על חשבונך, שאם אתה לא נזהר ומלמד לשונות לשקר מי אני שאמנע מזה על אחת כמה וכמה שזה מקל את משקל האמת ולעשות טוב לכולם וגם לי.
    אני מקווה שיש לך הרבה זכויות.
    מה הסיפור של רב ובנו ? זה גם פוגע ? במי ?
    ובזוהר הקדוש שמשוים זה לע״ז גם זה לא לקחת לדוגמא, רק השקר שאומרים כמה רבנים ששמעתי שהבורא שיקר לאברהם אבינו על שרה אמנו, וזה לא מתאים למי שמזהיר על השקר לפחות שלש פעמים בתורה, אבל זה מתאים למי שרוצה ונוח לשקר כי האמת נרמסת על האדמה. ולמה לא תגידו את הפסוקים הכתובים בפרשה הקודמת בכדי להראות שאין לשקר ?
    גם הסיפור על העיר שאין שם מיתה עד שהגיע הרב ושיקר גם אם לא היה בזה דבר שיכול לפגוע או יתרון, הכניס המוות לעיר.
    אם כתוב תרחק, צריך קודם להתרחק ואחר שתשלוט אז תוכל לבדוק על מה זה כתוב ולפרט, הבעיה היא שעומד אריה ממול ואתה רוצה לפרט לו שזה לא הכלל.
    תודה על תשובתך.

  2. לא הבנתי על מה אתה כועס כל כך, ומה מכל מה שכתבתי באופן מנומק ומבואר לא נכון בעיניך, אולי אם תדלל את הציניות ותדון לגופו של ענין אוכל להבין יותר בנקל.

  3. שלום כבודו,
    מחילה ממך לא היה בכוונתי להאות לא כעס ולא זלזול אלא רק שהדוגמאות של אי נעימות ולא חטא או לא עוון לא עונה לדוגמאות שהבאתי :
    1. מִדְּבַר-שֶׁקֶר תִּרְחָק – עשה,
    2. לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר – לאו,
    3. וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ – לאו.
    ועוד : "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא… וְנִשְׁבַּע עַל-שָׁקֶר"…"מִכֹּל אֲשֶׁר-יִשָּבַע עָלָיו לַשֶּקֶר ", "וְלֹא-תִשָּבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּקֶר".
    הרי מכאן אני מבין שהשקר מביא את האדם לשבועת שקר.
    ועוד כמה מזהיר הזוהר הקדוש על השקר ומשווה אותו לע״ז, ועל כן צריך הרבה דיוק וזהירות בענין זה לפי הבנתי ואולי שגם אם אני טועה עדיף לי אישית לפחד ולשתוק כי לא כל אדם יכול לשקול לנכון אם עושה מצווה או עבירה.
    על הדוגמא של צחוק שרה אימנו – הבורא יש״ל כבר דיבר עם אברהם אבינו בפרשה הקודמת ולא שיקר אלא הביא את שאמר בליבו בלך לך.
    אי נעימות – הסיפור של העיר בלי שקר,
    והרי כל שקר יש בו הנאה או רוח מסוים, ואביא דוגמא : בא מקובל לביקור לקהילה ושאלה אותו אמו של ידיד שלי, האם יוכל לברך בעלה לרפואה ואיני יודע אם ברך, אבל ידידי סיפר שביקש ממנה לכסות את ראשה והיא נפגעה מזה וגם ידידי ופנה לרב הקהילה וענה לו, לא נורא בגילה 84 אפשר שלא תכסה את ראשה, והוא תורם חשוב בקהילה, מי כאן עבר ?
    וכשידידי סיפר לי, עניתי : לאחד אין הנאה ולשני יש. תשובתו היתה, אם לא ידעתי איך אתה שלא מסתיר האמת הייתי כועס גם עליך, מה הייתי צריך לענות ? והרי שלשתינו לא רוצים שיתרחק.
    רב תודות ומחילה ממך מראש גם הפעם.
    דוד אליהו פרץ

  4. הפסוקים שהבאת כפי שהארכתי לבאר, מדברים על שקר בדין, דיני ממונות או בסתם דיון בבית הדין, סתם שקר בין חברים הוא חמור, אבל אינו בכלל איסורים אלו אלא הנהגה רעה כמו כל המידות הרעות.
    את שאלתך השניה עם הידיד והכיסוי ראש לא הבנתי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל