לתרומות לחץ כאן

שלח חברו שיקנה עבורו – דינו כהלוואה ללא שטר?

שאלה:

שלום אם חבר שלי נמצא בחנות מסוימת שאני צריך לקנות משם משהו, במקום שאני אלך לשם והוא כבר ממילא שם, האם מותר לי לבקש ממנו שיקנה לי מכספו ואח"כ אני אחזיר לו או שזה בעיה של הלוואה בלי עדים? תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה,

כאשר יש ביד המלווה משכון תחת ההלוואה אין איסור להלוות ללא עדים או שטר, שאם יכפור בו הלווה, יחזיק המלווה במשכון. ולכן שליח שקנה עבור חברו חפץ מכספו של השליח, נעשה השליח מלווה של המשלח, אך החפץ שרכש עבורו נעשה משכון עבור החוב. ואם יכחיש הלווה את החוב, יתפוס השליח את החפץ לעצמו. ורק כאשר ייתן השליח את החפץ למשלח, ידרוש ממנו שטר עבור ההלוואה.

בהצלחה.

נ.ב. יש שסוברים שהדין של הלוואה בשטר או בעדים הוא רק מדת חסידות ולא חיוב. אמנם יש החולקים וסוברים שחייבים להלוות בעדים או בשטר.

מקורות:

 ראה שו"ע חו"מ סימן ע סעיף א. 

מדת חסידות או עיקר הדין – בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ד סימן קלו) הביא דעת הריטב"א (מגילה כח) שהאיסור להלוות בלא עדים או שטר אינו איסור דאורייתא או דרבנן אלא מידת חסידות בעלמא. ועל פי זה כתב שיש יסוד למנהג שכל ישראל מלווים בלי עדים או שטר, שאין זה איסור אלא מדת חסידות. ועפ"ז תירץ דברי הגמרא שאם נאמר שיש איסור להלוות בלא עדים מה בא רב אשי ניסה את רבינא, וכי יעבור רבינא על איסור. ועוד מה רבותא שאמרו על רבינא שמקיים דברי חכמים, הלא אמרו (ברכות ד, ב ובעירובין כא, ב) כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה. ולדברי הריטב"א אתי שפיר שאינו אלא מדת חסידות, ובדבר זה שיבחו את רבינא שזהיר בכל דברי חכמים גם בדברים שאינם איסור, ולכן נסהו רב אשי בדבר זה שהוא מדת חסידות, עכת"ד. ומצאתי שהחיד"א (יעיר אוזן מערכת האלף או' קג) והבן איש חי (שו"ת תורה לשמה סימן קג ושפג) נקטו את דברי הריטב"א שהאיסור להלוות בלא עדים הוא רק ממדת חסידות.

אמנם בשדי חמד (מע' ו כלל כו או' א'. ומע' ה' כלל פח) כתב על דברי החיד"א, מ"מ פשוט דלדינא צריך להזהר בזה, כיון שמשמעות הפוסקים הוא שאסור מן הדין משום לפני עור.

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל