שאלה:
אדם הזמין אולם לערוך אירוע, וכאשר הגיע בעל השמחה להפתעתו לא היה מיזוג באולם, והנה עתה באו לדין ב' בצדדים בעל האולם אומר וודאי שנפצה אבל גם וודאי שאתה צריך לשלם שהרי נהנת ואילו בעל השמחה טוען אין אני צריך לשלם מאומה שהרי אם לכתחילה היית אומר לי לעשות את האירוע בתנאים הללו לא הייתי עושה ואפי' בחנם לכן אין רצונו לשלם כלל
תשובה:
שלום וברכה,
א. אם קלקול המזגן נעשה בשעת השמחה – חייב המשכיר לשלם תשלום מלא עבור האולם. ומזלו גרם.
ב. אם הקלקול היה לפני השמחה – ראשית כל, יש לבחון האם נחשב למום במקח – דרך העולם לבטל עבור מום כזה. אם השמחה הייתה בתאריך/במקום שהמזגן לא מעכב בדיעבד, אין זה מקח טעות וחייב לשלם תשלום מלא.
ג. אם קלקול המזגן היה בתאריך/במקום שדרך המדינה לבטל אירוע באולם כשאין מזגן, נחשב למום במקח. והדין בזה שאם היה יכול בעל השמחה לערוך את האירוע במקום אחר, ובכל זאת נשאר באותו אולם – חייב לשלם מחיר מלא.
אם לא ניתן לבטל את האירוע – בשל לחץ הזמן, ובלית ברירה ערך את השמחה באולם גם ללא מזגן, יש לנכות חלק קטן מתשלום של שכירות האולם, והניכוי לא יהיה יותר משליש ממחיר המלא.
בהצלחה.
מקורות:
א. קלקול שנעשה בתוך זמן שמחה – מזלו של השוכר גרם כדין שכר בהמה וחלתה שאם הנזק בשימוש ולא בגוף, ההפסד על השוכר – ראה שו"ע סימן שי ובנתיבות שם ס"ק א וב.
ב. במקום ובתאריך שהמזגן לא כריתי ואין דרך לבטל מקח עבורו, אין המקח בטל וחייב לשלם את כל מחיר האולם – ראה שו"ע חו"מ סימן רלב.
ג. במקום או בתאריך שהדרך לבטל אולם כשאין מזגן, כתוב בשו"ע שם סעיף ד שבכל מום במקח לא ניתן להפחית בתשלום, אלא אם מסכים למקח חייב לשלם מחיר מלא, ואם לא מסכים צריך לבטל את המקח. ולכן אם יכל לערוך את האירוע במקום חילופי, ומנע מכך, חייב לשלם מחיר מלא.
אם בלית ברירה ערך את האירוע באולם ללא מזגן, כתב הפת"ש (שם ס,ק א בקנה סוס והתברר באמצע הדרך שיש מום והמשיך לרכוב על הסוס בלית ברירה שלא יכל לבטל את המקח) שאין זה הסכמה למקח, ויכול לטעון על המום שהיה במקח. אלא שיש לדון כמה ישלם. ונראה שיש לשום את הנאתו – כמה שווה המקח עם המום. ראה הגהת הרמ"א סימן שכא סעיף א. ויש בזה אריכות גדולה בנו"כ מתי ניתן לעשות ניכוי מהשכר המלא. אמנם במקום שאין אפשרות לבטל את המקח, מסתבר שלכו"ע יכול הלקוח לדרוש ניכוי מהמחיר המלא.
ואם לא ניתן לשום כמה פחת האולם ללא מזגן נראה שישלם שתי שליש כדין הניח להם אביהם פרה וטבחוה ואכלוה ונמצאה הפרה שאולה שמשלמים דמי בשר בזול. וכ"כ הגאון הרב אהרן שטיינברג בקובץ הישר והטוב כרך טז עמוד קלב והסכים עימו הגאון הרב נפתלי נוסבוים שליט"א.
ראשית תודה רבה ושנה טובה ומבורכת לרבנים המשיבים שלומכם ישגה לעד.
ברצוני להוסיף עוד טענה שאולי לא העלתי שבעל השמחה טוען גם על הצד שנקרא הנאה מה שבסוף ערך את האירוע באולם אבל הנזק שקרא במקביל מעפיל על הנאה דוגמא לכך שאנשים יתרעמו עליו שהם באו ממקום רחוק, בעקבות כך המתנות לא היו, שם רע על בעל השמחה שלא דאג לרווחת האורחים בנוסף שכל האורחים היו בחוץ להתאוורר האם זה כמו פרה שאכלה והתריזה שהנאה מתקזזת עם הנזק או לאו?
שלום וברכה,
הטענות של בעל השמחה נראים יותר כעילה להימנע מתשלום. לא ניתן לומר שהנזק יותר מהרווח, שהרי העדיף לערוך את השמחה למרות תקלת המזגנים. ואם אכן יש נזק יותר מרווח, היה צריך לבטל את האירוע מיד למרות הכול. אלא שבוודאי שיש הנאה אל הנאה פחותה – מחיר של אולם ללא מזגן.
הצער ועומת נפש של בעל האירוע נובע מהרצון שיהיה אירוע מושלם – היה מעדיף לשלם תשלום מלא ולערוך אירוע מושלם, ואין לו הנאה מההוזלה במחיר. זוהי טענה טובה אבל לטענה זו אין בסיס הלכתי, וחייב לשלם את ההנאה שקיבל – אולם ללא מזגן.
אי קבלת מתנות מהאורחים לא פוטר אותו מתשלום.
השאר תגובה