תקיעת שופר מן התורה

רבני בית ההוראה
י"ב אלול ה'תשע"ט

שאלה:

שלום הרב, בגדר מצות תקיעת שופר, האם המצווה היא שמיעת כל הקולות, וממילא אם אדם פיספס קול אחד אזי בכלל לא קיים מצוה מדאו’? 2.מי שאינו יודע לתקוע תרועה אלא רק תקיעה ושברים(ואין מי שיתקע לו) האם יועיל אם במקום התרועה יתקע יתקיע? תודה!

תשובה:

שלום וברכה

מן התורה החיוב הוא תקיעה תרועה תקיעה, אלא שהואיל ולא ידוע לנו היום מה זו תרועה, האם שברים לבד, תרועה לבד או שניהם יחד, אנחנו עושים את שלושת האופנים. מי שנמצא במדבר והוא יודע רק שברים, יעשה את זה מספק בלי ברכה, אולי יקיים לכל הפחות מן התורה. מדרבנן אנחנו תוקעים מאה קולות, שלושים ראשונות, שלושים על סדר הברכות [ויש מחלוקת ראשונים במה אנחנו מקיים את הדאורייתא, האם בשלושים הראשונות או בשלושים שעל סדר הברכות, ועוד ארבעים לאחר חזרת הש”ץ.

4 תגובות

    נתן א:

    אבל אם מהתורה חייב שיהיה גם תרועה מה יועיל אם יתקע רק תקיעה ושברים(ללא תרועה) וכי יש אפשרות לעשות חצי מצוה מהתורה?

    רבני בית הוראה:

    אני מסביר שוב: לא ידוע לנו מה היא התרועה של התורה, האם “גנוחי” שברים כאדם הגונח מליבו, או “ילולי” מה שנקרא בעברית תרועה. יש צד ששברים נקראים בלשון התורה “תרועה”.

    נתן א:

    הבנתי תודה!
    ומה שהרב כתב שחייב מהתורה : תקיעה תרועה ותקיעה , הכוונה כפול 3 (=9), נכון?

    רבני בית הוראה:

    כמובן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *