תימני אם רשאי לעלות לתורה בספר תורה אשכנזי

רבני בית ההוראה
ט' אלול ה'תשע"ט

שאלה:

תימני שרוצה לעלות ולברך בספר תורה ספרדי שכידוע משונה ממנו בארבע עשרה מקומות המעכבים בהלכה מה דינו

תשובה:

שלום וברכה

בכף החיים נראה שהחמיר בזה [אף שהקל לגבי אשכנזי בספר תורה ספרדי ולהיפך] מחמת השינויים הרבים. ומה שרבים נראה שמקילים בזה, כנראה משום שגם כאן שייך הכלל שמצינו בדברי רבים מהפוסקים בסי’ קמג ובכלל, שכיון שהרמב”ם מתיר בדיעבד לברך על ספר תורה פסול, אף שאין הלכה כמותו, מצרפים זאת לספק ספקא, וממילא, כיון שהספר הזה אינו ודאי פסול, שכן למנהג אשכנז או ספרד כך כתיבתו לכתחילה, גם לגבי התימנים הוא לכל הפחות כספק ספקא ואפשר לברך, ונראה שכך המנהג.

מקורות:

כידוע כאן חלוקים בני ספרד מבני אשכנז, למנהג הספרדים כותבים דכה עם ה’ ולמנהג האשכנזים בא’, והאריכו בזה במנחת שי בפרשת כי תצא, שו”ת זרע אמת ח”ג סי’ קמא, שער אפרים שער ו אות מד ועוד רבים. בשו”ת שאילת דוד סי’ א כתב בענין ביאור מעניין, שדכא פירושו נמוך, כפי שנאמר בכתוב “ואת דכא ושפל רוח”, והיינו על שם שהמדובר הוא באבר ההולדה הנמצא במקום נמוך באדם, ואילו דכה הוא מלשון דיכה, על שביציו נדוכים וכתותים. וראה שם שהיא מחלוקת בין הבבלי לירושלמי. אגב מנהג בני תימן בענין זה כמנהג אשכנז [מטעמים אחרים יש שפקפקו בכשרות ספריהם לבני עדות אחרות, כיון שיש עוד שינויים רבים באופן הכתיבה משאר עדות ישראל]. וראה כף החיים סי’ קמג ס”ק לד, שלמרות השינוי בין דכה לדכא לא נמנעו בני ספרד מלעלות לספר תורה אשכנזי ולהיפך, שהכל אמת. אלא שהחמיר בזה שם לגבי ספר תורה תימני וכאמור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *