מה זה פת הבאה בכיסנין?

רבני בית ההוראה
ט' אלול ה'תשע"ט

שאלה:

שלום וברכה לרבנים רציתי לשאול האם ישנה הגדרה מסוימת ל”כיס” של פת הבאה בכיסנין. תודה

תשובה:

פת הבאה בכיסנין יש מחלוקת ראשונים במה מדובר, כלל לא ברור שמדובר בכיס… יש שפירשו שהכוונה למאפה מתוק, שמחמת תיבולו ומתיקותו הוא נאכל לקינוח ולא לשובע [ובזה יש מחלוקת בין השו”ע לרמ”א ושאר פוסקי אשכנז בסי’ קסח סעי’ ז, אם כל הרגשה משמעותית של מתיקות כבר מגדירה זאת כמזונות או דוקא כשמורגש מאוד ויש שכתבו שרובו מי פירות]. ויש שפירשו שהכוונה מאפה דק ונכסס, כמו אובלטים וכדומה. ויש שפירשו שהכוונה אכן לממולא, אבל בענין זה אין צורך ממש בכיס, גם אם המאפה מרוח על גבי באיזה קרם הדין כך, ולכן כל עוגת שמרים עם שוקולד, הגם שהבצק יהיה ממש כמו של לחם זה כבר נחשב ממולא, וכן על זה הדרך. ראה בית יוסף שם.

12 תגובות

    יהודי:

    מחילה מהרב,
    לא זכיתי להבין – ההגדרה לכיס היא “ממולא” ולא משנה באיזה אופן?
    כלומר לא צריך להיות סגור?
    אשמח שהרב יחדד עבורי את ההגדרה.

    תודה ומחילה על הטירחה

    רבני בית הוראה:

    לא צריך להיות סגור, יכול להיות מרוח מלמעלה.

    אין עוד מלבדי:

    מרוח מלמעלה כמו פיצה?

    רבני בית הוראה:

    כן. ספציפית לגבי פיצה שהיא מרוחה בגבינה ולא במיני מתיקה, יש הרבה מקום לדון, עשה בחיפוש באתר ברכה על פיצה, תמצא כמה וכמה תשובות שכתבתי בענין זה…
    אגב, לא נהנתי מהצורה בה כינית את עצמך, אני יודע שאין עוד מלבדו יתברך…

    יהודי:

    מחילה.
    אשמח אם הרב יוכל לתת להגדרה זו מקורות.
    שהרי לכאורה מדברי רש”י עולה שהיא פת ממולאת בדברים.

    רבני בית הוראה:

    ראה פסקי תשובות סי’ קסח אות ח-ט הרבה דוגמאות ומקורות לענין זה, זה פשוט וזיל בתא טעמא… הרעיון בזה הוא שמחמת המיני מתיקה זה נעשה לקינוח ולא לשובע.

    יהודי:

    תודה רבה.
    ראיתי בשו”ת אור לציון חלק ב’ (עמ’ קא) מדבריו משמע שממולא הוא ממולא דווקא

    יהודי:

    דבר נוסף, שוב במחילה מכבוד הרב, שאני חוזר ושואל, ראיתי בספר פרי אליעזר (עמ’ לד) שהאריך מאד להוכיח כי לא הולכים אחרי הטעם של דבר הנעשה לקינוח אלא שחז”ל קבעו גדרים מיוחדים של מה נקרא לחם ומה נקרא פת הבאה בכיסנין.
    בתודה מראש

    רבני בית הוראה:

    ראיתי מה שכתב שם, צ”ע. ודאי המנהג כדברי.

    רבני בית הוראה:

    וא כנראה כתב זאת כדי לענות על הקושיא הידועה אודות מנהג בני ספרד לברך מזונות על חלה מתוקה למרות שהיא נאכלת לשובע, למעשה נראה שבני ספרד אכן פחות התייחסו לטעם הזה ובני אשכנז נתנו לו משקל יותר.

    יהודי:

    תודה
    אם כן אז לכאורה לבני ספרד יש מקום לומר שכיס הוא כיס דווקא לכאורה (כי לא נלך לפי הטעם) וממילא גם לכאורה היא סיבת האור לציון במה שכתב. גם לא ראיתי (בעניותי) שהפוסקים הספרדים כתבו את העניין של מונח למעלה אלא אומרים: “כיסים ממולאים” וכמ”ש בילקוט יוסף (בקיצור קסח ז): “ופת הבאה בכיסנין הוא, פת העשוי כמין כיסים שממלאים אותם דבש או סוכר ואגוזים ושקדים ותבלין”.
    אבל באמת אחרי עיון בסייעתא דשמיא אני חוזר בי, לפי מה שכתב בחזון עובדיה (ט”ו בשבט וברכות עמוד ס’) שהביא דברי שיבולי הלקט- מולייתות הנאפות בתנור וממולאים מבשר או דגים או גבינה אכ”פ שהבשר או הדגים או הגבינה עיקר בעיניו ברכתן המוציא לחם מן הארץ דבתר חמשת מיני דגן אזלינן ולא אחר הבשר והדגים והגבינה אכ”ג דחשיבי לאינשי… והוא הדין לפיצה. ומשמע שגם הרב הבין כי אין הבדל בין ממולא ממש לבין מונח מלמעלה- ודינם שווה.
    (כמובן אם הבנתי שגויה- אשמח לדעת. חוץ מזה- האם אפשר להורות כן גם להולכים לפי פסקי הרב עובדיה זצ”ל? תודה)

    תודה רבה לרב,
    באמת
    ויישר כח על הסבלנות
    שנה טוב ומתוקה

    רבני בית הוראה:

    ברור שזה כך. בצ”ע הקודם שלי אני מתכוין לפקפק באמיתות השמועה כמדומני הספר אור לציון חלק ב לא נערך על ידי הרב בעצמו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *