שאלה:
שלום רב, יש לי שאלה. יש לי דוד שנשוי לגבר. הוא בן 69 והוא עם בן זוגו כבר מגיל 20 מתגוררים בארהב ונשואים שם ע"פ חוק. במרוצת השנים המשפחה נידתה אותו כל עוד הוא עם בן זוגו. מצב דברים זה הביא לכך שיש להם שנאה עמוקה לכל מה שקשור לדת ולכל מי שמייצג את התורה. לטענתי, איסור משכב זכר מצד העניין אינו שונה מחילול שבת וכשם שעליי לאהוב ללא תנאי אדם ששומר שבת כך עליי לאהוב אותו כמו שהוא וכן גם לקבל את בן זוגו. אי קבלה שלהם לא תשפר את המצב וכשם שאין אומרים דברים שאינם נשמעים כך אין לי את הלגיטימציה להביע את עמדתי בעניינם. בפשטות אין זה מענייני ובנוסף אין דנים אדם עד שתגיע למקומו. טענתם העיקרית היא שאין לנו (כמשפחה) את הזכות לשלול את קיום אהבתם ובטח ובטח מאחר שהם ביחד כמעט 40 שנה. להסביר להם שזה נגד התורה לדעתי זה מיותר, הם יודעים את זה טוב טוב, הם נכוו ונעלבו רבות מבני משפחתם שחזרו בתשובה. כרגע אני עומד בצומת מורכבת, אני מאורס ואני מעוניין להזמין אותם לחתונה, בטוחני שהם יעלבו מעומק נשמתם אם לא יוזמנו, אם לא אזמין אותם גם אצער אותם וגם לא יהיה לתועלת. אני מצידי מזמין אותם אבל אני יודע שלבני משפחתה של ארוסתי יהיה קשה (מה גם שקושי זה אינו רלוונטי בעיני כי אני עומד על כך שהם חלק בלתי נפרד מהמשפחה) לקבל את נוכחותם. אציין שלהזמין רק אחד מהם זה לא אופציה כי הם לא רואים אחד את השני בנפרד ואי הזמנה של בן הזוג רק יעליב אותם. אני לא מבקש לבטל את האיסור של משכב זכר אני בסך הכל רוצה שלא לפגוע בהם ואי הזמנה תהווה פגיעה והעלבה קשים מאוד. אני בסך הכל חושב שבנסיבות דנן הקדוש ברוך הוא לא מצפה ממני לשפוט ולשנוא אלא לחבק ולהוות דוגמא אישית לכך שהדתיים אינם מפלצות אכזריות, שוב בדומה לקבלת אדם שמחלל שבת. אני לא מבקש לתת להם אישור ופטור מהאיסור אני בסך הכל רוצה להזמין אותם, שניהם לחתונה בכדי לא לפגוע ברגשותיהם. אשמח לתגובה.
תשובה:
שלום וברכה
אומר לך את דעתי, אני לא הייתי מזמין אותם ואסביר לך מדוע. יש כאן שתי נקודות שאתה לא נותן עליהן דגש מספיק: 1. לא דומה חילול שבת למשכב זכר, משום שכאשר אנחנו מדברים על החילול ה' והמרידה וכו', המבחן אף פעם לא יהיה דרגת החומרה של האיסור על פי דיני התורה אלא האופן בו זה מתקבל בציבור. למשל: חילול שבת עונשו סקילה שהיא חמורה בעוד שרציחה היא רק בסייף, אם דודך היה רוצח המונים, כל שבוע היה רוצח איזה ילד חרדי, היית מזמין אותו?! בודאי שלא, משום שרציחה היא מעשה שנשלל על ידי כל רגש מוסרי וגם בעיני הבריות הוא נורא ואיום, אף שברור שאבן הבוחן האמיתית אינה הבריות אלא התורה הקדושה… ולא היית טועה בזה, היית צודק לגמרי, משום שלא מזמינים לחתונה מפלצת… לכן, ברור שכיון שהמעשה הזה מבטא חד משמעית כפירה והתרסה בכל הנושא של הדת, קדושת ישראל, וגם אצל הגויים בעצם הוא מתועב [מלבד אי אלו יפי נפש…] הרי שהאיש הזה מתועב, ואינו דומה למחלל שבת, שעושה אמנם עבירה יותר חמורה אבל אנחנו לא נמנעים מלהזמין אותו מחמת כן.
2. בנוגע לארוסתך ובכלל: אם הדוד היה גר בארץ, והזמנתו לחתונה היתה באה לידי ביטוי רק בכך שהוא מגיע בערב החתונה ומתערה בין קהל ההמונים ואין שום רעש וצלצולים בבואו ובצאתו, זה דבר אחד, אבל כאשר הוא גר בחו"ל, והגעתו לארץ אינה לכמה שעות, זה כבר נהיה "הדודים שבאו מחו"ל"… "אורחי הכבוד"… זה גם בהחלט לא מגיע להם, חד משמעית, וגם בהחלט אני מבין בסיטואציה זו את משפחת ארוסתך שנגעלת מכך ורואה בזה דבר תמוה שמקלקל והורס את החתונה מכל היבט אפשרי.
כך אני מרגיש.
בכל מקרה שיהיה במזל טוב ותזכו לבנות בית יהודי אהוב לאבינו שבשמים!
מקורות:
