לולב בשבעת ימי החג בירושלים – מדאורייתא?

שאלה:

1. האם אדם שנטל לולב בתל אביב ואחר כך נסע לירושלים צריך ליטול שוב בברכה כי בירושלים זה דאורייתא? 2. האם שופר בשבת רגילה הוא מוקצה מחמת מצווה? האם ניתן להראות אותו לציבור לצורך לימוד מבלי לתקוע? ממתי מוקצה מחמת מצווה חל להיות מוקצה? רק מערב החג? 3. האם לא תקיפו פאת ראשכם הוא רק בה תער? מרן מביא ביד אומרים וטוב לחוש..

תשובה:

שלום וברכה

1. הדיון לגבי מהות החיוב של לולב בשאר ימי החג, הוא רק בירושלים שבין החומות, ואנסה לבאר את הדברים:

הראשונים נחלקו האם מצות לולב כל שבעה מן התורה היא רק בבית המקדש או גם בירושלים, רש"י בסוכה מא א סבר שרק בבית המקדש עצמו, וכן דעת הריטב"א המאירי והר"ן שם, וכן סבר הרמב"ן בדרשת ר"ה והרשב"א בחידושיו לר"ה כט א ועוד רבים, ולדבריהם בזמנינו אין מצוה מן התורה בשום מקום אלא ביום הראשון ובשאר ימים היא מדרבנן.

אמנם הרמב"ם בפי' המשניות סוכה סוף פרק ג ועוד מקומות, נקט שכל מקום שנאמר מקדש גם ירושלים בכלל, וכן נראה ברבינו מנוח שופר פרק ב, ולפי דברים אלו כתב הביכורי יעקב סי' תרנח, שגם בזמנינו קיימת מצוה מהתורה ליטול לולב בירושלים כל שבעה, ויש לזה כמה השלכות דיניות, ראשית מה שהזכרת שגם מי שקיים כבר היום במקום אחר חייב לחזור וליטול, שנית אין להקל בפסולי הדר או בכל דבר שיש בו ספק, כיון שהוא ספק דאורייתא. אמנם כתב שלא ראה למי מהאחרונים שהחמיר בזה למעשה. אלא שכבר כתב שם, שלא נתקבל שיש קדושת ירושלים אלא בסמוך לכותל המערבי ממש, אבל בשכונת היהודים הדרים בירושלים, אין קדושת ירושלים לענין זה! וכל שכן בזמנינו בשכונות החדשות… האור שמח אגב בחי' רבי מאיר שמחה דחה בחריפות את דברי הביכורי יעקב ומסקנתו שגם לדעת הרמב"ם אין מצוה מהתורה אלא בבית המקדש עצמו. ובכל מקרה כיון שגם רוב ככל הראשונים חלוקים על הרמב"ם גם לדעת הביכורי יעקב, אין כאן אלא חומרא בעלמא, למי שבא לכותל המערבי בשעות היום, שישתדל אם ירצה ליטול לולב בלא ברכה אם יש לו, אבל ודאי אין חיוב. ויש שהידרו בגלל זה ללכת בלילה.

2. שופר הוא כלי שמלאכתו לאיסור, ואסור לטלטלו בשבת כדי להראותו לציבור.

3. לא הבנתי את השאלה, הרי ציינתם את ההלכה… בשו"ע הביא מחלוקת וכתב שיש לחוש ולהחמיר וכן מנהג ישראל בכל הדורות שלא להקל בזה בשום אופן.

Join the Conversation

2 Comments

  1. לגבי 2. אם הוא כלי שמלאכתו לאיסור אז למה אסור להראות לציבור. זה טילטול לצורך גופו שמותר בכלי שמלאכתו לאיסור…לא?

    לגבי 3. האם מי שלא עושה כן יש לו על מה שיסמוך? כי מרן אמר בלשון שזו רק חומרא לחוש

  2. 2. לפי הצעתך יש לי הצעה מעינת, למסור שיעור על הלכות מוקצה, ולהביא לשיעור את כל הכלים שהם כלי שמלאכתו לאיסור לצורך הדגמה, פטישים מקדחות וכו' וכו'… לאיסור אינו שימוש.. כמו כן יש לחשוש שדינו ככלי שמלאכתו לאיסור שאין לו תשמיש היתר שדינו כמוקצה מחמת גופו [בזמנינו להגמיע בו תינוק אינו שימשו מעשי].
    3. בדבר שהוכרע על ידי כל הפוסקים מכל העדות והקהילות בכל הדורות – אין על מה לסמוך.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

חפשו מאמר

מדריכים הלכתיים

חפשו מדריך הלכתי

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל