שאלה:
שלום לרבנים, הגמרא בב"מ (סא. – סא:) לומדת את בסיס איסור גזל וגניבה משילוב, בניין אב, של אונאה ורבית. א"כ יוצא שדיני גזילה וגניבה כפופים למסגרת של בניין אב הזה. ומעתה שאלה בפי, האם היכא שלא שייך למשל איסור אונאה – נאמר שגם אין איסור לגנוב או לגזול את אותו דבר? שהרי באותו עניין לא מתקיים אחד הצדדים של הבניין אב, וממילא לא נכלל בלימוד – ואין כאן איסור לגנובו או לגוזלו. תודה רבה מראש
תשובה:
שלום וברכה,
הגמרא אומרת שהיה ניתן ללמוד גנבה מאונאה וריבית, אבל למעשה לא למדים את האיסור מלא תגזול, והסיבה שלא נלמד מהם ונכתב בפני עצמו, כדי לרבות גזל באופנים אחרים.
מלבד זאת, איזה מקרה יש לך שאין אונאה ויש גזל, הרי בקרקע ועבדים אין אונאה ואין גזל. (לשיטות מסוימות שאין מושג של גזל בקרקע).
בהצלחה.
שלום לכבוד הרב,
א. הגמרא מסיקה שאת איסור גניבה וגזילה הבסיסי אכן לומד בבניין אב מאונאה וריבית או שכר שכיר. ואז יש פסוק מפונה "לא תגנובו" שממנו אפשר ללמוד קומה נוספת – אסור ג"כ לגנוב ע"מ לשלם ארבעה וחמישה וכד'. עיי"ש.
ב. דוגמא היא דברים רבים ש'אין להם שער', דהשתא אינם שייכים באיסור אונאה וממילא לא נכללים בבניין אב.
תודה מראש
אין דין אונאה לא הכוונה שאין איסור, אלא הכוונה שאין אונאה, ולכן אין את האיסור. אבל בכל מקרה שיש אונאה אז יש איסור אונאה ויש איסור גזל..
השאר תגובה