שאלה:
שלום וברכה לכבוד הרב ב"ה קניתי דירה בשנה החולפת, וכשראיתי את הדירה לשם קנייתה התעניינתי אצל המוכר היכן הוא בונה את סוכתו והלה השיב לי שעל הגג – המשותף לכל דיירי הבנין (כמוהו יש עוד שכנים שבנו על הגג) ונדברנו אז שגם אנו נבנה על הגג אך בחוזה המכירה לא הוזכר דבר זה. שאלתי אם כן היא האם אני יכול לתבוע את חזקתו על המקום או שכיון שלא הזכרנו את זה בחוזה הרי שלא קניצתי את זה ממנו ואני ככל דייר אחר, ואם אכן כך האם אני יכול לקנות ממנו את החזקה היום בענין זה רציתי לשאול שהסוכה חוסמת את המעבר למקום אפשרי נוסף לבניית סוכה – שלא היה בשימוש בשנים החולפות, האם מישהו מהשכנים יכול לתבוע ממני להשאיר מעבר פתוח או שלא תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה,
סוכה שנעשית ברכוש המשותף אין לזה חזקה כלל, כיון שלא מקפידים על השימוש לבנות סוכה. וכדין כל השתמשות בחצר השותפות שאם לא מקפידים על כך אין לו חזקה. ובבניית סוכה לא מקפידים כיון שזה לימים מספר ויש בזה מצווה.
על כן אין משמעות לבניית הסוכה של המוכר, ואתה או כל שכן אחר יכול לבנות סוכה בגג. ומאידך אין אפשרות לחסום אחרים שלא יכולו לבנות על הגג, ויש לאפשר להם מעבר שגם הם יבנו.
בהצלחה.
מקורות:
ציטוט מפסק דין של הרב ברוך שרגא בנושא זה:
כתב הרמב"ם בפי"ב מטוען ונטען הי"ד היה מעמיד בהמה במקום מסויים מחצר חבירו או שהיה מגדל תרנגולים וכו' בין שהעמיד מחיצה בין שלא העמיד אם נשתמש בדברים אלו וכיו"ב שלש שנים ביום ובלילה וטען על בעל החצר ואמר אתה נתת לי מקום זה או מכרת לי הרי זו חזקה.
וכ"פ בשו"ע סי' קמ סעיף טו, והריב"ש בתשובה סי' רמח והביאו הרמ"א שם, וכתב ואפי' היה לו חלק בחצר בשותפות אם הוא מקום שדרכן להקפיד בזה או שעשו שאר דברים שדרך להקפיד עליו ולא הקפידו עליו הוי חזקה למה שהחזיק.
וברור הוא דבסוכה לא קפדי אינשי ואין דרך להקפיד, ובפרט שעושים אותה לשם מצוה. לכן נראה דלא הוי חזקה. וכן העלה בפתחי חושן פט"ו ס"ק מז דמי שהחזיק להוציא זיזים לשם סוכה ע"ג חצר חבירו או ע"ג חצר השותפין יכולין בני החצר לעכב עליו לכשירצו, אא"כ עשה בנין קבוע או זיזים קבועים ולא מיחו בידו מלהוציאם מיד לאחר החג הרי החזיק באותם זיזים לשם סוכה עכ"פ ושוב אינם יכולים למחות בידו. אבל תשמיש קבוע נראה שאינו יכול לעשות על אותם זיזים. ויש לעיין בהחזיק כמה שנים בסוכת החג אם שייך בזה חזקה, עכ"ד.
ושו"ר בשו"ת דברי יוסף בירדוגו חלק חו"מ סי' קפח נשאל בראובן ושמעון ולוי שותפים בחצר בבתים מבוררים והחזיקו זה כמה שנים לעשות סוכה ע"פ ביתו של ראובן הן עתה רוצה ראובן לעשות בראח ע"פ ביתו ושאר השותפים מעכבים באומרם שכבר החזיקו זה כמה שנים לעשות שם סוכה. והשיב דהיא טענה של הבל וטעמו ונימוקו עמו עי"ש. אלא שהוסיף דבנ"ד שהיא סוכה של מצוה דרוב בני אדם אינם מקפידים מלעשותה ע"פ ביתם והמקפיד ע"ז אינו אלא מן המתמיהין שאין זה אלא ממדת סדום מצורף לזה שאינה אלא תשמיש של עראי לשמונה ימים ותיכף ומיד אחר עבור החג מסירין אותה ואלמלי הוה ידע בעה"ב שבתורת חזקה ירדו לה השותפין אומדנא דמוכח ואנן סהדי שלא היה מניח אותם לעשותה ושום קפידא אין לו בזה כיון דמטי ליה היזקא מזה.
ובלא"ה נראה דבנ"ד לא עלתה להם חזקה משום דבעה"ב מיסבר סבר דמה"ד כופהו לעשות סוכה של מצוה במקום הפנוי בחצר ולא מצי למחות בו וא"כ כיון דהוי מידי דטעי לא עלתה חזקה וכמ"ש הכנה"ג סי' קמ אות ריו מהגה"ט עי"ש.
