לתרומות לחץ כאן

כשרות של ביצי שליו

שאלה:

שלום וברכ , רציתי לשאול שאלה בנןשא כשרות ושאלתי היא כך: "ביצי שלו" הנמכרות כיום האם הן מותרות באכילה?

תשובה:

שלום וברכה

אין לאכול ביצי שליו כיון שאין לנו מסורת על העוף הזה אם הוא אותו שהתורה מכנה אותו בשם זה, והכלל הוא שלא אוכלים עוף ללא מסורת.

מקורות:

כתב מומחה השכרות הרב יוסי שטיינברגר:

הסיבה לכך שיש צורך בסימני טהרה לעופות ולא ניתן להסתפק בשמות העופות שנכתבו בתורה, כיוון שאין אנו בקיאים היום בשמות העופות שהיו בזמן התורה. לדוגמא השליו. – בוודאי שהשליו המוזכר בתורה כשר. אך האם השליו הניצוד כיום בעיקר בסיני בנדודיו מאירופה, זהה לשליו המקראי? יהושוע אניקסטר מביא במאמרו מספר תולדות הטבע: "שלא המין וואכטעל שבארצנו אכלו ישראל במדבר, אלא מין שכווי הנמצא למרבה בארץ סוריא ובחצי האי סיני, והנקרא בפי אנשי המקום בשם קאטא".

 

מסתבר שישנו עוף הנקרא בימנו שליו, אך אין הוא השליו המוזכר בתורה. הש"ך הכשיר שליו מסוים שהיה בזמנו. הרב נשר בזמנו פסק להתיר את השליו הקיים בישראל. וכן הרב ירוסלבסקי קיבל במסורת מפי שוחט זקן שהשליו המצוי בארץ כשר, ועד לא מזמן נשחטו בהשגחתו שלווים בהשגחתו בכשרות הרבנות. כיום פחת בגידול בארץ של שלווים, אך ביצי שלווים עדיין מוגשים במסעדות אף בכשרות למהדרין.

 

סימנים נוספים:

 

נוסף לסימנים שהבאנו מהמשנה, חכמינו נתנו סימנים נוספים: במסכת חולין רבי אליעזר בר צדוק אומר: כל עוף החולק את רגליו טמא. כיצד בודקים באם חולק הוא את רגליו? מותחים לו חוט, אם חולק רגליו שתים לכאן ושתים לכאן – טמא. שלוש לכאן ואחת לכאן – טהור. רבי  שמעון בן אלעזר נותן סימן נוסף לעוף הטמא: שמנהגו של העוף הטמא לקלוט את האוכל בעודו באוויר, וכל עוף הקולט [ואוכל] מן האוויר – טמא.

 

הלך הזרזיר אצל העורב:

 

סימן מעניין נוסף: עוף השוכן עם טמאים, טמא. השוכן עם טהורים, טהור. כדאמר רבי אליעזר במסכת בבא קמא: לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו.

 

דורס:

 

כאמור הסיבה לכך שצריכים מסורת, היא בין היתר שמא עוף זה דורס. ועד שהשל"ה אסר את תרנגול ההודו שראוהו דורס. מהי דריסה? מפרש רבנו תם: דורס ואוכל מחיים ואינו ממתין לה עד שתמות".

 

הצמח צדק:

 

הצמח צדק כותב אודות "אווז הבר", [ווילד"ע הענטע"ן] שאין להחשיב כמסורת את אותם המקומות שאוכלים אותם, כי ייתכן שבמקומות אלו סומכים על שיטת רבנו זרחיה שכל עוף שחרטומו רחב וכף רגלו רחבה, בידוע שאינו דורס, ולכן הם אוכלים אותו. אך אנו פוסקים כהרמ"א שאין לסמוך על סימנים אלא על מסורת. וכך כותב הרמ"א: "אין לאכול שום עוף אלא במסורת שקיבלו שהוא טהור וכן נוהגין ואין לשנות".

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. לכ' הרב, שמא לא הבנתי התשובה
    בראש התשובה כתוב שאין לאכול ובגוף התשובה מובא שאוכלים אותו בכשרות מהדרין
    אשמח לבירור היות ונשאלתי בזה למעשה

  2. אכן בתשובה שם צידד כדעת המקילים, אף שהביא מהרה"ג לוינגר שצידד להחמיר בענין זה, ולכאורה עדיין מכלל מחלוקת לא יצא.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל