מעשה אליהו וחיאל בית האלי

רבני בית ההוראה
כ"ו אב ה'תשע"ט

שאלה:

המעשה עם אליהו שבא לנחם את חיאל בית האלי ופגש שם את אחאב ששאלו היתכן שקללת הרב – משה רבנו – שאמר בתורה “וחרה אף ה’ ועצר את השמים ולא יהיה מטר” לא התקיימה – שהארץ מלאה ע”ז והגשם ממשיך לרדת – ואילו קללת התלמיד יהושע על מיתת הילדים בבנין יריחו תתקיים? ואליהו נשבע שלא ירד גשם “כי אם לפי דברי” לכאורא איך זה “עוזר” או מתרץ את השאלה? אדרבא! כעת השאלה רק יותר גדולה! היתכן שהרב – משה – אמר שלא ירד גשם ויורד ואילו כאשר התלמיד – אליהו – אומר זאת זה מפסיק?! שאלה נוספת מה זה שהוא ייחס את הפסוק למשה שאמר זאת? זה הרי דבר ה’ – תורה מן השמים? ובכך שאלתו אכן גודלת בכפל כפליים? היתכן כי הקב”ה יעשה תורתו פלסתר?

תשובה:

שלום וברכה

אני מבין את הענין אחרת, אליהו לא בא להשיב לטענתו של חיאל, התשובה לטענה זו היא פשוטה, בורא העולם בגזירה כה קשה הרבה פעמים מאריך אפו כדי לראות אולי יחזרו בתשובה, שונה הדבר לגמרי מקללת יהושע שנגעה רק לאדם אחד בודד ולא לכללות העם. אלא שכיון שאכן נוצר כאן מצב כביכול של חילול ה’, שבו העונש אינו מתקיים, קם אליהו ובקנאתו לה’ אלוקי ישראל, נטל לעצמו מפתח גשמים ונשבע שאכן לא ירד מטר עד שהוא עצמו יורה למטר לרדת, ובכך אכן תתקיים הקללה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *