לשם קדושת תפילין – ביאור

רבני בית ההוראה
כ"ג אב ה'תשע"ט

שאלה:

שלום וברכה , לגבי השאלה ששאלתי בנושא הפירוש של המשפט שאומרים לפני כתיבת התפילין או הספר תורה ( הריני הולך לכתוב לשם קדושת תפילין או לשם קדושת ספר תורה )ורציתי שתסבירו לי איך משתמע מתוך פשט המילים האלו (הפרוש שאתם עניתם לי בתשובה קודמת ) שהכוונה היא שאני הולך לכתוב לשם המצווה של התפילין ( או הספר תורה ) ולא לשם סיבה אחרת כלומר עשייה לשמה , למה מה הקשר של המילה “קדושת” לכל העניין של עשיית המצווה לשמה ( כמו שעניתם לי בתשובה ) אודה לכם מאוד אם תוכלו לפרט לי את המשמעות כי הדבר חשוב לי מאוד

תשובה:

שלום וברכה

אין מצוה בעצם העשייה של התפילין, לכן אין צורך שכוונת הלשמה תתייחס לקיום מעשה העשייה, כמו שבנטילת לולב למשל צריך לכוין לשם מצוה, ובהנחת תפילין צריך לכוין לצאת ידי חובת המצוה, זה לא שייך כאן, אלא יש הלכה שהעשייה תעשה לשם תפיחין ולא כסתם חפץ של נוי למשל, כך שברגע שהעשייה היא לשם קדושת תפילין, זו היא עשייה לשמה. לשמה אין הכוונה להגדיר את עצם המעשה שלי כמעשה מצוה, כי זה לא שייך כאן, אלא את המעשה שלי “לשם תפילין”. אני מקווה שעשכיו זה מובן יותר.

2 תגובות

    ראשית כל תודה על תשובתכם , אבל לא הבנתי למה משתמשים מילים “לשם קדושת” ולא פשוט אומרים “לשם מצוות” מה הפרוש של ” ה”קדושת” שאנו אומרים פה

    רבני בית הוראה:

    משום שהתפילין היא תשמיש קדושה שעל ידי יחודו לתפילין נעשה קדוש, בשונה מציצית למשל שאינה תשמישי קדושה אלא תשמישי מצוה ויש לה דינים אחרים לגמרי לגבי חובת גניזה ושימוש חול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *