שאלה:
בס"ד שלום הרב, אתמול שאלתי שאלה בהקשר לנותן טעם בדבר חריף. יש לי שאלה נוספת, מה הדין אם יש סיר חמץ שהוא נט בר נט בן יומו (כגון סיר שבלע חמץ והגעילו אותו בתוך 24 שעות, ולכן המים חזרו והבליעו את החמץ בכלי והוא הפך להיות נט בר נט). האם סיר כזה בן יומו שהוא נט בר נט של חמץ, ובישלו בו מאכל חריף קודם הפסח, האם למאכל החריף יש דין חמץ? שמא המחמירים בחריף זה רק באופן שמדובר בכלי שבלוע חמץ בטעם ראשון, שהבישול של המאכל החריף משבח את הטעם וזה אסור לשיטתם אפילו בכלי שאינו בן יומו. אבל אם הסיר נט בר נט, שהגעילו אותו כשהוא בן יומו, שמא יודו שלאחר ההגעלה, אם יבשל מאכל חריף, הרי שהוא לא ישבח את טעם החמץ, לא רק אם הסיר יהיה לא בן יומו, אלא אפילו אם הכלי הוא בן יומו, כי האוכל החריף מקבל טעם שלישי. אם אפשר מקורות לתשובה, לא מצאתי התייחסות לשאלה זו. תודה
תשובה:
הנושא של טעם שלישי בדבר חריף דוקא נדון בארוכה בדברי הפוסקים, לגבי בצל שנחתך בסכין בשרי ואחר כך אתה ממשיך לרסק אותו בבלנדר פרווה, אם נעשה בשרי, דעת המגן אברהם סי’ תנא ס”ק ל שכאשר חותכים בצל חריף הבצל לא רק מושך טעם מהסכין אלא גם מבליע בו מטעמו, וממילא הוא נהיה כדין הבצל והבלנדר בשרי וכך גם בשום, אולם, האבן העוזר חולק וסובר שהוא רק בולע ולא מבליע, וכדבריו פסק בשו”ת מהרש”ג ח”ג סי’ לט. לכתחילה יש לחשוש לדעת המג”א ובדיעבד יש להקל, אבל ודאי אסור לטחון יחד וגם לא לעשות כן לכתחילה. ובפסח שאסור במשהו ודאי נחמיר גם יותר. ומה ההבדל בין הבצל הוא טעם שני או המקרה שלך?
