גילה דעתו שלא להספיד – האם לקיים רצונו?

רבני בית ההוראה
כ' אב ה'תשע"ט

שאלה:

אבא שלנו דבר עם חלק מהילדים כשהוא הבהיר להם את רצונו שלא יקיימו עליו הספדים ע”מ שלא לגרום טירחא-דציבורא. בסופו של דבר הוא נפטר בחול-המועד פסח כך שבהלויה לא ניתן היה להספידו משום הרגל ובסוף השבעה לא מפני ר”ח ובשלושים לא מפני 30 יום קודם הרגל (שבועות) וכן ביארצייט זה שוב חוה”מ. האם עלי לכבד את רצונו ולהמנע לחלוטין מקיום הספד או שמא יש לקבוע יום ומקום כלשהוא ולהספידו לכבודו (ונוכל גם לציין את זהירותו בהטרחת הזולת שוויתר על ההספד ע”מ שלא להטריח) יצויין כי לא היתה צוואה פורמלית שלא להספיד רק גילוי-דעת אך כל ימיו הוא נזהר מלהטריח והעדיף לסבול בשקט העיקר שהשני לא יצטרך לטרוח

תשובה:

שלום וברכה

אין כל צורך לקבוע מועד אחר להספד, בורא העולם כבר קיים את רצונו…

מה שכן חשוב וטוב לעשות דברים טובים לעילוי נשמתו, זיכוי הרבים, חיזוקים במצוות, לימוד משניות, כל זה יועיל לנשמתו עשרת מונים, ובודאי יכיר לכם טובה רבה בענין זה בעולם הבא.

כדאי לכתוב איזה מאמר הערכה עליו, על אופיו הטוב ופועלו בשביל הנכדים, למען יעמדו הדברים לימים רבים ולמדו ממנו צאצאיו את דרכיו הטובים, זכרונו בקרב המשפחה הוא החשוב ביותר, ולא ההמוני בפני בני השכונה…

בשורות טובות.

מקורות:

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *