בצלמנו כדמותנו – למה בלשון רבים?

רבני בית ההוראה
כ' אב ה'תשע"ט

שאלה:

מדוע כתוב בספר בראשית בלשון רבים שאלוהים אמר נעשה אדם בצלמנו, כאילו הוא היה מדבר לאחר? וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃ אני יודע שבהמשך (הפסוק הבא) כתוב וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃ אז מתברר שהוא היה מדבר רק על עצמו. אולי אני לא בקי בלשון הקודש אבל למה כתוב ככה?

תשובה:

שלום וברכה

במדרש שם מבואר שהוא לשון כבוד – לאדם שהוא נזר הבריאה ומדברים עליו בלשון רבים – לשון ריבוי, וכלפי מעלה, וזה לשון המדרש:

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק א סימן כו

ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו. בלשון רבים, על כי האדם חשוב מן הכל, והוא היה עתיד למשול על הבריות שנוצרו לפניו אמר בלשון רבוי, ולא כי הוצרך לדעת בריותיו, אלא נמלך בכבודו ובעצמו, שנא’ הבה נרדה ונבלה (בראשית יא ז) הלא תראה כתיב בפ’ בלק אולי אוכל נכה בו (במדבר כב ו), ולא אמר אכה בו, או נוכל נכה, אלא בלשון יחיד התחיל, וסיים בלשון רבים, כי על רשות עצמו דובר נכה בו כש”כ הקדוש ברוך הוא שנאמר בו כי אלהים קדושים הוא (יהושע כד יט), על דרך קדושתו וגבורותיו שאין להם מספר, על כן כתוב נעשה אדם. כיוצא בדבר, ואשמע את קול ה’ אומר את מי אשלח ומי ילך לנו (ישעיה ו ח), וכדי שלא יפקרו המינין לומר ששתי רשויות הן, חזר הפסוק האחר ואמר בלשון יחיד ויברא אלהים את האדם. הבה נרדה (בראשית יא ז), וירד ה’ לראות את העיר (שם שם ה) כי שם נגלו אליו האלהים (שם לה ז), לאל העונה אותי (שם לה ג), כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה’ אלהינו בכל קראנו אליו (דברים ד ז), ומי כעמך ישראל אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם (שם ז כג), כי אלהים קדושים הוא (יהושע כד יט), שאע”פ שפותח בלשון רבים, אמר אחיו בלשון יחיד, ללמדך שהוא יחיד ומיוחד יתברך שמו לעד ולנצח נצחים. וכל כך למה לפי שאין הקדוש ברוך הוא עושה דבר אלא אם כן נמלך בפמליא של מעלה, שנא’ בגזירת עירין פתגמא ובמימר קדישין שאילתא (דניאל ד יד), וגם זה הפכו לו חכמי ישראל לתלמי המלך וכתבו לו אעשה אדם, כי לא היה נכנס בדעתו מדרש הפסוק כמו שישראל דורשין, אבל המבינים יכולין להבין כי יתכן לומר האחד נעשה ברוב שלטנותו .

מקורות:

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *