שאלה:
שאלה בחינוך. הבן שלי בן 8 היה בשבת אצל חמי וחמותי ובמוצשק גיסי לקח אותו למשחק כדורגל (התקשר ולא היה מענה) ובכל זאת לקח אותו. אני נגד זה וזה מאוד הפריע לי כי הוא חשף אותו בפני משהו שאנחנו בחיים לא היינו מסכימים והנזק נעשה למרות שדיברתי והסברתי אז הוא אמר לי גם חרדים היו שם. ממש כאב לי שהתמימות שלו נשברה. מבחינת חמותי זה היה חשוב שפעם אחת יראה מה זה ואני ממש לא מסכימה וזה לא הדרך שלי. איך לבטל את הנזק שנעשה ואיך להעביר מסר למשפחה של בעלי אני לא רוצה להתעמת גם כי בחיים אני לא מתעמתת ולא רוצה לפגוע ביחסים. אבל הם חייבים לדעת שזה לא בסדר וזה בל יעבור.
תשובה:
שלום וברכה
בשאלתך הכואבת מאוד יש בעצם שני חלקים: מה עושים כדי להסביר לו שאין זו דרכנו, זו לא בעיה בכלל… ילד שרואה את אביו קובע עיתים לתורה, מתפלל כמו שצריך, דיבורו בעדינות ובנחת, דברי התורה שלו מרוממים ונעימים, מבין היטב כשאבא אומר לו שאין זו דרכנו. כשאתה מראה מאיסות אמיתית מהרדידות והבהמיות של המשחק, הוא יבין, ואם לא תראה לו כנ"ל כל דיבור לא יעזור…
הבעיה השניה ובעיני יותר מהותית… כאשר יש משפחה מעורבת, דתיים יותר ופחות וכו', צריך לדעת לשמור על הילדים!! הנושא אינו רק האם יקח אותו למשחק כן או לא, אלא מה הוא שומע שם בבית, מה הוא רואה, איזה מכשירים פותחים בפניו שם, עם אלו תכנים?? לא משאירים ילד לבד באיזור סכנה!! אלף משחקי כדורגל לא יפעלו בנפשו כמו סרט לא צנוע אחד! דיבורים לא טובים מבני משפחה מוערכים הם נזק שלא יכופר, יש להזהר לאן שולחים ילד לבד. וכאן הנושא אינו לשעבר אלא מכאן ולהבא, כאשר אתם מבקשים רמה רוחנית אחרת [גם אם כולם נחשבים דתיים], אתם צריכים לדאוג לסביבה הנכונה של הילד ולא להשאיר אותו להתמודד.
בהצלחה רבה ורוב נחת.
מקורות:
שלום רב,
בעיה דומה קיימת גם אצלנו.
הילדים נחשפים להתנהגות מאוד לא מתאימה מהמשפחה המורחבת.
גם כשאני בסביבה הם מדברים בצורה שילדים בשום אופן לא אמורים להיחשף אליה, משתמשים בביטויים מאוד לא עדינים וכן מזכירים שם שמים לשווא, דבר שגורם לילדנו שכבר מבינים שאסור לעשות זאת להסתכל עלינו במבט של ???
אני אישית ראיתי איך זה גורם לבתי, שמטבעה מרדנית יותר, לחקות התנהגויות מסוימות שלהם.
הבעיה הגדולה יותר היא שהם לא חילונים, שאפשר להסביר לילדים שההתנהגות הזאת היא של אנשים שלא שומרי תורה ומצוות, אלא הם כביכול נראים 'משלנו'…
אנחנו משתדלים להיפגש איתם לעיתים רחוקות אך הם מתגעגעים לילדים ורוצים להגיע לשבתות ולביקורים תכופים. מה ניתן לעשות, ואיך להימנע מאי נעימויות?
אין לי עצת קסם… אתם נוהגים נכון שממעטים בביקורים אבל לא להגיע למריבה ועלבון חלילה, והכי חשוב להסביר היטב לילדים איך מתנהגים אצלנו בבית, וכמה טוב שזכינו לדעת כיצד לנהוג, וכמה עלינו לשמוח ולהיות גאים בכך שאנחנו יודעים כיצד בורא עולם מצפה שננהג וכיוצא בזה. רטב נחת.
השאר תגובה