לוה בהית”ע וחזר והלוה לאחר ללא הית”ע

רבני בית הדין
י"ז אב ה'תשע"ט

שאלה:

ראובן ביקש מעמותת צדקה מסויימת ללוות מהבנק והוא יחזיר להם את הקרן והריבית, לאחר זמן נודע לו שיש בזה חשש ריבית ושואל מה לעשות למעשה. הנה דעת הט”ז ק”ע סק”ג שאסור לומר לחבירו לך ולוה בהיתר ואני אשלם לך את הקרן והריבית, ואמנם בתפארת למשה חלק על זה, אך כבר כתב בטוב טעם ודעת תליתאה ח”ב סי’ מד שאף שנפלפל הרבה אין בידינו לחלוק על הט”ז. אמנם שו”ת טוב טעם ודעת שם כתב שאם המלוה [ובעניינו העמותה] לא דורש את הריבית בדווקא, אלא מסכים לקבל שבועה מהלוה שלא הריוח, אף הט”ז יודה שמותר, אך מלבד שדבריו צ”ע [ואכ”מ], הרי כאן לכאורה זה לא שייך, כי העמותה לא נתנה ללוה על דעת היתר עיסקא, וכל זה לא היה על דעתם כלל, אלא נתנו לו הלואה פשוטה ע”מ לקבל בחזרה את הקרן ואת הריבית שהם שילמו לבנק, ואף אחד מהם לא חשב כלל שזה רק אם יהיו רווחים ללוה, ולכן פשוט שלא שייך לבוא כעת ולומר שבעצם זה הלואה על צד היתר עיסקא בין העמותה ללוה. ולכן איני מוצא פיתרון שהלוה יוכל לשלם לעמותה את הריבית שהם שילמו לבנק [גם אם עמותה זה כמו ‘חברה בע”מ’, הרי ללוות מחברה בע”מ רוב רובם של הפוסקים אוסרים, זולת מהרי”א הענקין, ורק כשחברה בע”מ מלוה בריבית גם האגרו”מ מתיר, כידוע]. גם לומר שיתן את זה מאוחר בתורת ריבית מאוחרת, בלא לפרש שזה בתורת ריבית [ובאופן שהריבית אינה גבוהה כך שזה יהיה בגדר ‘מתנה מועטת’ לאחר הפירעון], לכאורה לא שייך כלל, כיון שהוא כבר קצץ עמו על ריבית זו, ולא מצינו פיתרון שיהיה מותר לשלם ריבית קצוצה אם יעשה זאת אחר הפירעון, והטעם פשוט, שכיון שקצץ עמו, הרי מה שהוא נותן לו הוא עבור הקציצה וזה פשוט. השאלה האם תוכלו בכל זאת למצא איזה פיתרון שלא יהיה הפסד לעמותה.

תשובה:

שלום וברכה,

ניתן לשחזר את הלוואה. שהלווה יקנה בקניין סודר נכסים בשווי ההלוואה ובזה הוא פורע את חובו – קרן בלבד. והם יחזרו וילוו לו את הכסף או את הנכסים שהקנה להם, וההלוואה החדשה תהיה בהיתר עסקה, וישלם להם הקרן והריבית כפי ההלכה.

בהצלחה. 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *