שאלה:
שלום וברכה. מתנצל מראש על האריכות… אני בא מבית חרדי,בן להורים חוזרים בתשובה. אני נשוי כיום+4 ילדים. מאז שאני זוכר את עצמי תמיד היו לי שאלות וחתירה לאמת מדוייקת.לצערי כיום במבט לאחור אני מרגיש שבמסגרת החרדית לא קבלתי תשובות מספקות לשאלות שהיו לי אלא הרבה סיסמאות ותשובות ידועות מראש.מה שכן קבלתי זה הרבה רגשות אשם ותחושה שכל מה שאני עושה זה לא מספיק וכאילו הקב"ה "מחכה לי בפינה".מצבי כיום הוא שאני מרגיש שעשיתי כל מה שבכוחי ע"מ להתקדם הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית,לאורך השנים שמעתי הרבה "סגולות" כמו "פתחו לי פתח כחודו של מחט" וכן "תתאמץ עוד קצת ואולי זה הנסיון האחרון" ועוד ועוד.וההרגשה היא שלמרות כל הנסיונות ועל אף כל "ההבטחות",אני תקוע! התחתנתי בגיל מוקדם עם אשה מקסימה,כי כך הבנתי שנכון,נולדו לי ב"ה 4 ילדים מקסימים ואין לי טיפת כח להתייחס אליהם,אין לי שום אנרגיה להתמודד עם ניסיונות,אני משתדל עדיין ועושה מה שביכולתי אבל מרגיש לא אצליח להחזיק מעמד עוד זמן רב בצורה הזו,בקיצור נגמרו לי המצברים. מה שמתסכל אותי עוד יותר,שאין לי כיוון ברור לנסות להתקדם אליו,כוונתי שמצד אחד יש לי משיכה לחסידות בכלל ולברסלב בפרט,מצד שני יש לי רבנים שממש מתנגדים (תרתי משמע) ואומרים לי שזה שטויות, וגם אני קצת נבהל מהעוצמה שמייחסים שם ל"צדיק האמת" כמעט כמו בחב"ד.בקיצור גם אין לי דרך ברורה. ילדי מתחנכים היום בת"ת חרדי אך אני מרגיש שאני מוביל אותם במסלול שאני עברתי בו ויצאתי ממנו בלי הרבה חשק והבנה לקיום תורה ומצוות.הכיוון החרדל"י נראה לי קצת יותר מאוזן וברןר אך אני לא מכיר אותם מספיק לעומק. בקיצור,בלבול גדול! אשמח אם הרב יוכל להבהיר לי קצת את הדברים ולעשות לי קצת סדר. תודה רבה ויישר כח.
תשובה:
שלום וברכה
קראתי את הכאב שלך, הוא מובן לי לגמרי וגם טבעי, משום שבעצם כאשר אדם אינו חי את מה שהוא עושה מספיק לעומק ולא מקבל הכוונה לחיות חיים שיש בהם סיפוק אמיתי ופנימי, הוא מתקשה להתחבר לדברים למרות שבשכלו הוא יודע את אמיתותם. ידוע מהרבה מגדולי ישראל שהצביעו על הדרך הארוכה שבין "וידעת היום" לבין "והשבות אל לבבך", שזה רגע ההפנמה והשלמות הפנימית והשמחה בקיום הענין.
מאוד מאוד חשוב כן למצוא את הסיפוק והשמחה, ואצל כל אדם זה בא לידי ביטוי באופן אחר.
אם מושכת אותך העבודה הפנימית והנפשית בברסלב אתה בהחלט יכול ללכת על זה! אתה לא חייב להתחבר עד הסוף לכל מילה וגם לא חייב להיות משוייך לגמרי חברתית אם זה לא נחמד לך או לבני משפחתך! אפשר ללמוד תורת ברסלב ולהיות קשור עם משפיעים של ברסלב ולעשות את דרכם בהתבודדות וכו' ובעבודת השמחה הפנימית גם אם אין לך שטריימל על הראש וגם אם אתה לא חושב שכל העבודה שלך תלויה רק בצדיק האמת, ואתה חושב שיש לך גם מקום בעולם הזה. זה לא או הכל או כלום…
כמו כן מאוד חשוב שתהיה קביעות אמיתית לתורה, בדבר שאתה אוהב ונמשך אליו, עם תוכנית מוגדרת של הספקים שתמלא אותך שמחה וסיפוק שאתה מתקדם ופועל.
ואם יש לך שאלה כזו או אחרת תמיד טוב לשאול, יש תשובות להכל, ובכל מקרה יש אמת סביבה הכל סובב גם אם לא הכל מבינים. אינני יודע מנין קיבלת רק הפחדות ושבורא עולם מחכה לך בפינה, אבל ודאי אין זו הדרך…
לא אוכל לסייע לך במסגרת זו משום שעיקר הקושי שלך לדעתי הוא בנקודת ההשתייכות, ובזה אתה צריך למצוא את הדרך, להתחבר לרב שאתה מתחבר אליו, קבוצה שאתה יכול להיות קשור איתה, ובעיקר הרבה עשייה במה שמושך אותך, אם זה בעבודת התפילה או בעמוד החסד, ותמיד תמיד גם בתורה, אבל עם תוכנית מסודרת חזרות וידע טוב! לא סתם לגרוס דף היומי…
איני חושב שהדרך היא לעזוב עולם שלם שגדלת בו וללכת לעולם אחר גם אם יש בו אנשים יראים ושלמים, ולא רק בגלל שאני חרדי לגמרי ומאמין בדרכי אני אומר זאת [גילוי נאות… ויש הרבה סיכונים וקשיים בדרך החרדלי"ת אבל נניח לזה כרגע] אלא משום שאני מרגיש שהנקודה אצלך הפנימית היא נקודת ההשתייכות, ולהחליף את כל עולמך הפנימי והחברתי עם כל הניאנסים והקודים בעולם שזר לך לגמרי, זה ישרת את המטרה ההפוכה…
בהצלחה רבה
והעיקר אל יאוש! זכור תמיד שכל עוד אתה כואב אתה בדרך הנכונה! רק תעשה אותה פעילה ויוזמת!
אם אפשר לדעת מה הקשיים והסיכונים? לצורך "דע מה שתשיב" לאיזה מכר.
זה קצת עמוק ומורכב בשביל לכתוב בקצרה במסגרת זו, אבל אני אסביר את העקרון.
נקודת החוזק של העם היהודי בכל הדורות היא בהיותו עם קשה עורף… כלומר, עם ששומר על עצמו מכל משמר לא לשנות שום דבר, שום מנהג ושום הלכה ושום הנהגה, כל קהילה מחזיקה בדבקות במנהגיה גם אלו שאין להם יסוד הלכתי ברור, וכך בעצם שומרים על הגחלת שלא תשתנה ולא תושפע חלילה.
נכון שלפעמים זה פחות מאפשר להיות נחמדים ופתוחים, כי נראים לפעמים קצת שונים, ולא מוותרים על הסייגים גם בזמני מבוכה וקושי, אם זה בעניני צניעות אם בענין סגנון הלימוד ובחברה בכלל, אבל העובדה היא שכך זוכים דור אחר דור להעביר את הלפיד בשלמותו בצביונו ובדמותו [תמיד יש ירידת הדורות אבל ברעיון הכללי].
מה שקורה בציבור הדתי לאומי בודאי אבל גם בציבור החרדל"י, זה ראשית פתיחות יתר לעולם הרחב, מבחינה חברתית מבחינה ערכית, למשל ביחס לארץ ישראל, גם החרדים קיבלו בתורה את מצות ישוב ארץ ישראל, אבל לעולם לא יוכלו לתת לזה דגש יתר, כי על ידי כך אתה מאדיר גורמים חילונים שיוכלו להשפיע על ילדיך, או ערכים ציוניים שמורכבים מהרבה מאוד כפירה ובריחה מדת שאנחנו מתבדלים מהם, בציבור החרדל"י זה לא קיים. ממילא פתיחות לכל החברה הדתית שאינה חרדלי"ת, שיש בה בעיות קשות של צניעות חוסר הערכה לתורה ולבני תורה, מה שמשפיע בהכרח על הילדים. ספרות פחות מסוננת, זה יכול לבוא לידי ביטוי אפילו בעלונים בבית הכנסת או במי יושב איתך בבית הכנסת ומיש כנך וכו'.
ממילא בסופו של דבר משלמים מחיר בילדים! באחוזים גבוהים הם לא נשארים בני תורה רגילים, אלא או יורדים ברמה הרוחנית והרבה פחות נשארים בכוללים ואפילו בישיבות, או הולכים לכיוון היותר משיחי אמוני עם גיטרה וישוב ארץ ישראל ולא נעשים בני ישוב ותלמידי חכמים, והדרך כושלת.
הרבה יש להאריך בזה אבל לא כאן המקום.
לגדל ילדים וגם את עצמך, צריך עם הרבה גאווה יהודית עקשנות יהודית הצבת יעדים גבוהים והמצאות בחברה שמורה ומוגנת.
תודה רבה.
ומה לענות לו על החסרונות שיש בציבור החרדי?
אני טענתי, שאין שלימות בעולם, וצריך לתקן מה שאפשר – (בכלל, ולפחות בפרט – לעצמך)? האם זה נכון?
ברור. וכי הוא עובד אצל הציבור החרדי או אצל בורא העולם?? האם נכון להתפס לחסרון כזה או אחר שיש אצל אדם כזה או אחר ולומר "הנה תפסתי אתכם"? האם באותה מידה נכון לומר שכל החילונים רוצחים ושודדים ועוד בגלל שיש חילונים כאלו?? אין ספק שאין לך ציבור יותר ערכי ומרומם מהציבור החרדי, כל ילד רואה זאת. היה פעם שאדם חילוני שגר באיזורינו פער פיו כנגד הציבור החרדי וכו', שאלתי אותו, היכן את היותר רגוע שהבת שלך מסתובבת בלילה, אצלנו בשכונה או בשכונה שלך? את האמת!
תודה ענקית!!!
שלום כבוד הרב
גם אני כמו אותו יהודי ששאל על הסיפוק בחיים ממש הזדהיתי עם השאלה שלו.
אני בחורה בת 19 באה מבית חרדי לחלוטין בה שמאז שאני זוכרת את עצמי (בערך גיל 10) אני מחפשת את עצמי בדרכים שונות בתחילה זה היה התחברות לבנות לא ככ טובות משכתי תשומת לב בהפרעות אינסופיות למורות למרות שאני במהותי בעלת דרך ארץ ורגישות גבוהה מאוד אחכ בסמינר התחברתי לבת מאוד טובה הצורה היתה שלילת ביותר ואני נהייתי בולימית (הפרעת אכילה) ואז הפרידו בינינו ואחכ עוד חברה טובה נפרדה ממני ובקיצור היום אני בחורה בת 19.5 בדרך ליציאה מבולימיה בעזה וכל הזמן חושבת לעצמי 'בשביל מה עלי להתאמץ ככ בשביל לצאת מהבולימיה? למה אני צריכה להתאמץ ככ ובאמת לעיתים אני מורידה ידיים ונסוגה לאחור ואומרת לעצמי 'אין לי טעם בשביל מה מה יהיה לי אם לא את ההפרעת אכילה?' אני לא מצליחה להבין למה אנשים ככ לא רוצים למות למה מנסים ככ הרבה להציל חיים נו ואם הוא נפטר חו אז מה ככ נורא בזה?
אני מודה לה' הטוב באמת אני לא חו כפוית טובה אבל אני שואלת בכנות מה דוחף את האנשים לרצות לחיות?
אינני בדכאון בה אבל יש לי המון המון מחשבוות ואי הבנות בנושאים שמבלבלים אותי מאוד.
אני תמיד חושבת שחו הקבה כועס עלי הוא לא מספיק מרוצה ממני אני לא טובה בשבילו הוא עושה ככ הרבה דברים טובים בשבילי ומה אני עושה בשבילו?
כלום!!!!!!!!!!!
קשה לי מאוד מבחינה רוחנית כל הזמן אומרים לי שזה בגלל שיש לי נשמה גבוהה ואני ניוחדת וכו אבל כלס יש לי אחות שהיא קטנה ממני בשנתיים והיא בליער מתפללת 3 תפילות ביום, לבושה צנוע מאוד,בלא רואה סרטים כמעט, לא פותחת אינטרנט ובקיצור – ממש צדיקה מושלמת ולעומת זאת אני שמעט שנתיים עבדתי בשביל שאוכל להתפלל ברכות השחר קריאת שמע ושמוע בכונה מבלי לבלוע אותיות או לדלג על תפילות אני רותצה לאהוב את עבודת השם שלי לא רק לעשות אותה כמו רובוט אני רוצה לאהוב את העולם החרדי שתהיה לי גאוה יהודית אמיתית ואני מרגישה שעד שאני מצליחה לעלות מטפסת מטפסת ו – שוב נופלת.
איך אני יכולה להגיע לעבודת השם יתברך מתוך אהבה ולא מתוך הכרח?
איך אני יכולה להגיע לגאוה יהודית אמיתי?
לחשוב שאבא אוהב אותי ולא חו כל הזמן כועס עלי? (אם זה באמת ככה….)
להרגיש שאני טובה גם אם אני לא אחותי ולא מתפללת ככ הרבה ומושלמת? (אולי באמת אני צריכה להגיע לדרגה שלה ואף יותר גבוה אם כן איך אני עושה את זה מאהבה?
אני מקוה שכבוד הרב הצליח להבין מתוך הנוסח שלי אשמח מאוד בס דלקבל תגובה סליחה על האורך ותודה רבה על אתר זה שמביא שמוש רב לככ הרבה אנשים
ימלא ה משאלות לבכם לטובה אמן
תודה רבה רבה
קראת את שאלתך הכואבת, ואני רוצה לספר לך מה הדבר הכי יפה שיש ביהדות לפי דעתי, וכדאי לחשוב על זה הרבה!
בעולם בדרך כלל, הצלחה בחיים, מצויינות וכו' נמדדים ביחס לסביבה ולדרישות הכלליות. כלומר, אם אתה שוגה בעבודתך, לא מצליח כל כך כמו אחרים אז אתה ברמה נחותה יותר. ביהדות המבט שונה לחלוטין! כל אחד יש לו עולם פרטי משלו, עם סולם משלו, אין קשר בין מאבק וקושי ותפקיד של אדם אחד לבין תפקידו של חברו, ולכן אין כל מקום להשוואות בין אנשים. אדם שהקב"ה נתן לו את נסיןם הבולימיה למשל, יש לו מסלול מיוחד לו, וההצלחה והכשלון נמדדים אצלו רק לפי הסולם שלו, נסיונות שלו, המצב רוח שלו, ההבנה שלו, ואין כל קשר למה שקורה עם אדם אחר! ולכן, מתוך קריאת שאלתך אני רואה שאדרבה, יש לך נסיונות לא קלים ואת עומדת בהם בגבורה! זה הרי דבר נפלא ביותר! אין אהובה ממך לפני הבורא!
ומה שאחותך במסלול שלה עושה מה שהיא עושה, אינו נוגע אליך כלל, יש לה תפקידים אחרים נסיונות אחרים ומקום אחר בסולם, אין לזה קשר אלייך כלל! זה בכלל לא נמדד ביחס אלייך.
זה היופי של היהדות שנותן לכל אחד מדד הצלחות לפי מצבו שלו האמיתי ולא ביחס למצבם של אנשים אחרים שלפעמים נוח יותר לכתחילה.
ולכן נראה לי שיש לך הרבה במה לשמוח, את עושה דברים נפלאים!
תודה רבה כבוד הרב
נהניתי מאוד מהתשובה
נתנה לי המון כוחות בה
הרבה פעמים אני מרגישה ככ לא שווה וככ אפס כי כאילו אניו ואחותו גרות באותו בית מקבלות את אותו החינוך ואני צריכה ככ להתאמץ על דברים שהם בבחינת הלכה ממש
והיא – לכאורה בדרגה הרבה יותר גבוהה וכבר בה עובדת על דברים שהם ממש מעבר…
רציתי בבקשה לשתף אתכם במשהן מסוים ולשמוע את חוות דעתו של הרב:
בבית שלנו שהוא בה בית חרדי וטוב מאוד יש מחשב עם אינטרנט פתוח (יש לנו נסטיק אבל הוא כמעט אף פעם לא מחובר ואני לא ממש יודעת איך מתעסקים עם זה) ויש לי פלאפון שהוא כאורה כשר אך אני יכולה להכניס לו סרטי צפייה קליפים וכו ולאחרונה אני נמצאת בתקופה שלצערי הרב אני מוצאת את עצמי יום אחר יום שעה אחר שעה גולשת באינטרנט ולעתים אף משתפת את אחי (אמנם לא בדברים ממש גרועים אבל קורה לעתים שהם רואים חוסר צניעות וכו)
ואני מרגישה עם זה ככ ככ רע כי אני ככ לא רוצה להכשיל וגם לא להשל חלילה.
החלטתי כבר כמה וכמה פעמים ש- זהו די אני מפסיקה עם זה אבל משום מה זה פשוט לא לא לא לא לא הולך לי
ואני רוצה ככ…
אני יודעת בוודאות שזה מוריד אותי ואני ככ רוצה לעלות….
גם הקטע של הסרטונים בפלאפון גם אם זה לא ככ פרוץ אני יודעת שזה ממש לא לכתחילה ואולי אף לא בדיעבד אני יודעת כמה גדולי ישראל יצאו נגד זה….
באמת שאני רוצה
איך אי עושה את זה כבוד הרב?
הייתי מאוד מאווד מאו שמחה לדעת…
לשמוע…
תודה רבה על הכל
כאשר יש את הטומאה הזו בבית באמת קשה מאוד מאוד להתגבר, זה ברור, בדיוק בשביל זה צריך שלא יהיה את זה בבית! תגידו להורים בשמי שמי שמכניס הביתה אינטרנט פתוח פושע לנפש ילדיו, כפשוטו ממש, חובה לסלק את הדבר הזה מהבית.
השאר תגובה