שקר בבית דין אבל לא בשבועה

רבני בית הדין
י"ב אב ה'תשע"ט

שאלה:

שלום כבוד הרב , בבבא מציעא בהתחלה כתוב שאם כל אחד סובר שהטלית כולה שלו , ישבע שאין לו בה פחות מחציה ויחלוקו , אך לכאורה במקרה השני , שזה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי , השני יכול לומר שכולה שלו ולהישבע רק על חציה כפי המקרה הראשון , ולמעשה הוא לא משקר בשבועתו .

תשובה:

שלום וברכה,

אסור לשקר בבית דין כדי להערים ולקבל יותר. גם אם אינו גונב ממון, אלא משנה בדברו כדי לקבל את שלו – אסור. ולכן אסור לטעון שכולה שלו כדי שבשבועה יקבל חצי. למרות שברור לו שמקבל את חלקו.

בהצלחה.

מקורות:

הש”ך מביא את דברי הגמרא והתוספות עם דוגמאות שונות לאדם שמשנה את דבריו בבית דין, כדי להיפטר משבועה או להוציא את ממונו ששייך לו.

ש”ך חושן משפט סימן עה ס”ק א “אסור לטעון שקר כדי לעוות הדין או כדי לעכבו אף על פי שהוא זכאי, כגון מי שהיה נושה בחבירו מנה, לא יטעננו מאתים כדי שיודה במנה ויתחייב שבועה ויגלגל עליו ממקום אחר. היה נושה מנה וטענו מאתים, לא יאמר אכפור הכל בב”ד ואודה לו במנה בינו לביני כדי שלא אתחייב לו שבועת התורה. היו שלשה נושים מנה באחד וכפר בהן, לא יהיה אחד תובע ושנים מעידים, וכשיוציאו ממנו יחלקו. היה טוענו מנה ע”פ עד אחד וכפר בו, לא יאמר לאחד בוא אני ואתה ונעידנו ונוציא גזילה מתחת ידו. כל זה מתבאר מהש”ס פרק שבועת העדות [דף ל”א ע”א] והתוספתא דשבועות פרק ה’ [ה”ב] ורמב”ם סוף הלכות טוען ונטען וסמ”ג עשין ק”ז”. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *