שאלה:
מה זה המושג של "טובל ושרץ בידו"? הוא הרי לא יצא מהמקווה ובאותו שניה שיוציא שערה ראשונה הוא גם יעזוב את השרץ. בהכרח שאחד מהשתים יקרו. או שהוא יעזוב את השרץ באמצע הטבילה ואז הוא יטהר בטבילה (למקרה שהמקווה לא מועילה כשהוא אוחז בשרץ) הוא שהוא יעזוב את המקווה כשהשרץ עדיין בידו ואז הוא יטמא מהשרץ (למקרה שהמקווה כן מטהרת למרות אוחזו את השרץ)!
תשובה:
הרעיון שבביטוי הזה אינו בא לומר את הנפקא מינה הטכנית… יתכן שאין נפקא מינה… אלא ללמד שכל עוד הוא מחזיק בשרץ לא מועילה לו הטבילה במקוה. מכאן למד הרמב"ם כידוע בהל' תשובה, שהוידוי אינו מועיל בלי עזיבת החטא [ויש בזה חידוש, שיש ענין של תשובה וטהרה בעצם הוידוי והוא לא רק אופן טכני של תשובה, שאל"כ, זה אינו טובל ושרץ בידו הוא כלל לא טובל, ודו"ק].
