כוונה בתפילה בדורות הללו

רבני בית ההוראה
ו' אב ה'תשע"ט

שאלה:

שלום רב ראיתי בגמ’ בעירובין דף ס”ד שאמר ראב”ע שיכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו, שנאמר: לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין. ובגמ’ מבואר שם היינו מדין תפילה. וא”כ מדוע אנו מתאמצים לכוון וכד’, אחרי שכבר נפטרנו ע”י ראב”ע, האם גמ’ זו נפסקה להלכה?

תשובה:

שאלתך מתמיהה אותי משתי סיבות:

האחת, וכי אנחנו מתפללים בכוונה רק כדי שלא נענש על כך שהתפללנו שלא בכוונה?! הרי אנחנו מתפללים בכוונה כדי שנזכה לחלות פני האדון ה’, להתרצות בפניו, שהתפילות יתקבלו ברצון, כדי לעבוד אותו בלב שלם, תפילה כנגד קרבנות ועוד ועוד… וגם אם אנחנו רוצים לעבוד על מנת לקבל פרס, ברור שמי שמתפלל שלא בכוונה אולי לא כל כך יענש אבל למה יזכה בתפילה כזו?!

שנית, הרי דברי הסניגוריה של ראב”ע הן שהיום המחשבה טרודה ואין יכולת להתפלל בכוונה, ואם כן ודאי דבריו אמורים לגבי אדם שמתאמץ, שגם לאחר מאמציו לא כיוון יפה, עליו יש ללמד זכות, אבל מי שאינו מתאמץ איזה לימוד זכות יש עליו?!

שנזכה שיתקבלו תפילותינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *