שאלה:
שלום לכבוד הרבנים, נתבקשתי לשאול, האם שייך עניין ערלה לסירופ מייפל ולקנה סוכר?
תשובה:
קנה סוכר נראה שהעיקר להלכה שאין בו ערלה, כ"כ בכפתור ופרח פרק נו ובשו"ת הרדב"ז ח"א סי' תקסג, אמנם ברמב"ם ברכות ח ה נקט שקנה סוכר זה עץ, ובמשנה ברורה רב עו כתב שיש בזה מחלוקת שאינה מוכרעת, אך למעשה נראה שנהגו להקל בזה כ"כ בבשו"ת מהרי"ל דיסקין סי' כז והובא כל הנ"ל בס' משפטי ארץ ערלה פרק א.
אינני יודע ממה עשוי הסירופ הנ"ל.
תודה רבה על התשובה.
סירופ מייפל הינו שרף/לשד מתוק המופק מעץ הגדל בצפון אמריקה המכונה מייפל באנגלית ושמו בעברית אדר. למיטב ידיעתי ההפקה מתבצעת באמצעות פציעה של גזע העץ ורדיית השרף הנובע מן הפצע.
אם כך יש בו בעיה של ערלה.
לא זכיתי להבין תשובתכם, הרי לפי תשובת הרדב"ז הנ"ל (המתבססת על דברי הרמב"ם) מוהל הסוכר לא נחשב לפרי וא"כ גם המייפל אין בו ערלה!
ואציע לפני החכמים מה שהיה נראה לענ"ד בעסקי בזה:
בהקדים, כמו שכתב נכון שרון סירופ המייפל מופק מעץ שיש ממינו יערות גדולים בקנדה וצפון ארה"ב. ויש ממינו גם בישראל אך לא מצאתי שמייצרים סירופ ממנו. חשוב לדעת שהשם "אדר" כמובן מומצא כדרכם של מחדשי העברית משם תלמודי לעץ דומה במעט.
נידון ראשון: כתוב במשנה המעמיד בשרף הפגין וכו' שאין בשרף העץ עצמו ערלה. אך זה ודאי אינו עניין לכאן שכן השרף הוא עיקר פרי העץ.
נידון שני: העץ ניטע או שגדל באופן טבעי וא"כ אולי יש לדון להתיר בו מדין "העולה מאיליו" אבל לא ברור היתר זה שאולי זה כמו רשות היחיד עיין במשנה ומפרשיה.
נידון שלישי: כיון שהעץ משמש גם לבנייה (עץ איכותי נחשב) אולי המחשבה עליו יותר לזה וממילא לא נקרא "עץ מאכל" כהנוטע לסייג וקורות. אבל גם זה לא ברירא כלל להתיר.
נידון רביעי: רק משום דברי הרדב"ז לגבי סוכר וטעמו שאין בו "צורת פרי" ממליא יש לומר ודאי שגם במייפל אין ערלה.
נידון חמישי: לרווחא דמילתא יש לברר אי גם בספיקא דדינא אמרינן ספק ערלה בחו"ל שרי.
השאר תגובה