לתרומות לחץ כאן

שינוי מקום ביציאה לחדר מדרגות / למרפסת

שאלה:

לעניין הפסק מקום בברכות הנהנין: 1.יציאה מבית לסידורים ברחוב- היא הפסק גם אם רואים את הבית מבחוץ בכל רגע? 2. יציאה לחדר מדרגות- נחשבת הפסק? 3. יציאה למרפסת בלי תקרה- נחשבת הפסק? האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנושאים אלו?

תשובה:

שלום וברכה

העיקר להלכה שהקולא של "רואה מקומו הראשון" קיימת רק בשינוי מקום מחדר לחדר [באופנים שזה אכן שינוי מקום, בזמנינו מקילים בכך כיון שדרכנו להסתובב בבית בשעת האכילה…], אבל מבית לבית לא מועיל, ראה משנה ברורה בסי' קעח ס"ק יב ושער הציון שם ס"ק ט.

ביציאה לחדר מדרגות נחלקו הפוסקים אם היא נחשבת שינוי מקום המחייב ברכה נוספת או שדינה כיציאה מחדר לחדר בתוך הבית שלהלכה אינה שינוי מקום, כיון שסוף סוף אתה עדיין תחת קורת גג אחת. בשו”ת בצל החכמה ח”ו סי’ ע נקט שזה לא נחשב שינוי מקום, וכן כתב באור לציון ח”ב פרק יב סעי’ טז, ואילו בס’ שמירת שבת כהלכתה פרק נד ס”ק כז כתב בשם הגרש”ז אויערבך שיציאה לחדר מדרגות מחייבת ברכה נוספת, כיון שיש שינוי בבעלות על המקום [חדר מדרגות משותף לכל השכנים], לכן עדיף לברך שוב שהכל על משהו אחר, ואם אין – לא לברך פעם נוספת.

על יציאה למרפסת נחלקו הדעות אם היא נחשבת שינוי מקום, והמיקל יש לו על מה לסמוך אלא שלכתחילה כשאין צורך רב עדיף להחמיר ולא לצאת, ראה כאן מקורות

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. כאשר אני אוכל בביתי
    1.לחם/מזונות/מין שבעה
    2. שהכל/אדמה/עץ לא מן שבעה.
    ואני רוצה לצאת מביתי לחדר מדרגות או לחניון תת קרקעי שנמצא מתחת לבניין בו אני גר ולאחר מכן
    לחזור לביתי.
    עבור סוגי המאכלים שציינתי
    א. בדיעבד כאשר יצאתי וחזרתי לביתי האם אני צריך לחזור ולברך?
    ב. האם וכיצד אוכל לצאת ולחזור לביתי לכתחילה ללא צורך בברכה נוספת.
    ג.מה הדין כאשר היציאה לחדר מדרגות/חניון(באותו בניין) היא לזמן מועט לדוגמא ,להביא משהו מהאוטו שנמצא בחניון או מהמחסן שנמצא באחת הקומות בבניין.

  2. לכתחילה אין לצאת.
    אם יצאת, אזי לפני החילוקים שהצגת נרצה לדון האם יציאה לחדר מדרגות מקורה שיש לך בו בעלות נחשבת שינוי מקום ובענין זה נחלקו הדעות:
    ביציאה לחדר מדרגות נחלקו הפוסקים אם היא נחשבת שינוי מקום המחייב ברכה נוספת או שדינה כיציאה מחדר לחדר בתוך הבית שלהלכה אינה שינוי מקום, כיון שסוף סוף אתה עדיין תחת קורת גג אחת. בשו”ת בצל החכמה ח”ו סי’ ע נקט שזה לא נחשב שינוי מקום, וכן כתב באור לציון ח”ב פרק יב סעי’ טז, ואילו בס’ שמירת שבת כהלכתה פרק נד ס”ק כז כתב בשם הגרש”ז אויערבך שיציאה לחדר מדרגות מחייבת ברכה נוספת, כיון שיש שינוי בבעלות על המקום [חדר מדרגות משותף לכל השכנים], לכן עדיף לברך שוב שהכל על משהו אחר, ואם אין – לא לברך פעם נוספת.
    בהנחה שזה נחשב שינוי מקום או שאנחנו חוששים לדעה זו, אזי ראשית חשוב לדעת שלכתחילה לא יוצאים בפרט ספרדים שממש נכנסים כאן לספק ברכות, שכן לדעת השולחן ערוך גם באכילת פת צריך לחזור ולברך, למעשה ספרדים לא מברכים בגלל דעת הרמ"א שחולק וזה נחשב ספק ברכות, אבל זו סיבה טובה לא לצאת.
    ולמעשה ולדעת הרמ"א, באכילת פת לא חוזר ומברך, באכילת מזונות ושבעת המינים נחלקו הדעות, והפשרה שקיבלנו מהגר"א במזונות שלא לברך ובפירות לחזור ולברך, ראה משנה ברורה סי' קעח ס"ק מה. בשארמאכלים יש לחזור ולברך.
    אמנם שוב, כאן יש לנו מחלוקת אחרונים אם זה נחשב שינוי מקום, ולכן בכל מקרה זה יהיה ספק ברכות ואין לברך אלא אם יצא החוצה ממש או מברך על משהו אחר שלא היה בדעתו לאכול מתחילה.
    אין הבדל בין יציאה לזמן רב או מועט.
    ההיתר לצאת ולחזור לכתחילה יכול להיות קיים רק בסעודת פת ובאופן שאתה אוכל עם עוד אנשים והם עדיין יושבים שם בסעודה וממתינים לך.

  3. תודה על התשובה המפורטת,
    אם הבנתי נכון, כאשר אני בביתי ואוכל לבדי דברים שאינם מחייבים או כן מחייבים ברכה אחרונה במקומם ואני רוצה לצאת לדוגמא לחדר המדרגות או לחנייה חיצונית ההלכה היא שלכתחילה לא יצא.
    על זה אני שואל,
    שאני נמצא בבית במהלך היום, האכילה שלי מתפרסת על פני זמן ארוך, אני שותה מים כל איזה 20 דק' מנשנש מזונות וכד'
    מתי אוכל לצאת מהבית לכתחילה?
    אני לא מדבר על מקרים שאני צריך לצאת מהבית לזמן ארוך כגון: לתפילה שבהם אני גומר דעתי שאיני רוצה עוד לאכול ואז אני גם מברך ברכה אחרונה.
    אני שואל על מקרים במהלך היום שהיצאה היא לזמן קצר מהבית ודעתי היא להמשיך באכילה, האם בשביל לצאת מהבית לכתחילה אצטרך לסיים את האכילה, לברך ברכה אחרונה ולאחר שאחזור לבית לברך ברכה ראשונה על מה שהפסקתי לאכול?
    למרות שבדעתי להמשיך לאכול שאחזור לבית?
    אם כך הדין, אין פה ברכה שאינה צריכה?

  4. תצטרך לברך ברכה אחרונה ורק אחר כך לצאת.
    זה לא ברכה שאינה צריכה אם אתה חייב לצאת.
    עצם מנהג יש בו בעיה גדולה, כי בעצם אתה מן הסתם מפסיד ברכה אחרונה על דברים שונים שכבר עובר שיעור עיכול שלהם עד שאתה שוב שותה. ראה כאן בהרחבה
    https://din.org.il/2014/05/28/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%95-%D7%9C%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%A9/

  5. לגבי תשובת הרב לעיל,
    כאשר אני אוכל מאכלים המצריכים/אינם מצריכים ברכה אחרונה במקום אכילתם ואני רוצה לצאת מהבית שלי לזמן קצר
    לרכב שלי שנמצא בחניה ציבורית או למחסן שלי שנמצא בחדר המדרגות.
    ואני רוצה לצאת לכתחילה לשם.
    הבנתי מתשובת הרב לעיל שאני צריך לברך ברכה אחרונה לפני שאני יוצא.
    אבל כאשר אני חוזר לבית האם אני צריך לברך שוב ברכה ראשונה, אני ידגיש שכאשר ברכתי ברכה אחרונה לפני יציאתי מהבית בדעתי היה להמשיך לאכול כשאחזור לביתי שלדעת הרב עובדיה הברכה האחרונה לא נחשבת להפסק סעודה ולא חוזר ומברך ברכה ראשונה.
    השאלה האם אני אצטרך לברך שוב ברכה ראשונה עבור כל אחד מהמקרים שציינתי?

  6. הרב עובדיה בזה הוא דעת יחיד, ואם אתה רוצה לחשוש לדעה זו יש לעשות שינוי מקום תחת כיפת השמים, שזה במאכלים שלא טעונים ברכה במקומם ודאי מהווה הפסק. בנוגע לחדר מדרגות זו מחלוקת הפוסקים אם נחשב שינוי מקום.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל