לתרומות לחץ כאן

העברת כספים מחיים אם תקפים לאחר מיתה

שאלה:

אשה, היה לה חשבון בנק בו היה סכום של 240,000 ש"ח. שלושה שבועות קודם פטירתה, הלכה ביחד עם אחותה לבנק, ופתחה חשבון חדש על שמה ועל שם אחותה (חשבון משותף) והעבירה את כל הסכום הנ"ל לאותו חשבון. ישנם עדויות (לא כשרות, דהיינו מפקידת הבנק) שהמנוחה אמרה לפקידת הבנק שהיא רוצה שכל הכספים יהיו שייכים לאחותה "לאחר פטירתה". לאחר שלושה שבועות נפטרה המנוחה, והשאירה צוואה ליורשיה. שם לא נכתב ביחס לאותה העברת כספים, אלא נכתב שכל רכושה וכל כספי הבנק יתחלקו בין יורשיה. השאלה היא האם ע"פ דין תורה, יש תוקף מסויים לאותה העברת כספים שעשתה, ולחשבון המשותף ביניהם לענין הקנאת הכספים, או מכיון שאמרה שרצונה הוא שהכספים יהיו לאחותה "לאחר מותה", אין לזה שום תוקף הלכתי. וממילא הכספים צריכים להתחלק כפי הרשום בצוואה. (כמובן בצוואה שנעשתה כדת וכדין).

תשובה:

שלום וברכה,

ראשית כל, כאשר החשבון רשום על שם שתי האחיות, הרי זו הקנאה של חצי מהכסף לאחות. ולכן החצי האחד שייך לאחות כבר מיד משעת ההפקדה של הכסף לחשבון המשותף.

לגבי החצי של המנוחה, כאשר אמרה שהכסף יינתן לאחותה לאחר מותה, אזי הצוואה בטלה היות וניתן לאחר מותה. אמנם יש כאן מצווה לקיים דברי המת, כיון שהכסף נתון ביד שליש.

בנוסף אם המנוחה הייתה חולה בשעה שציוותה כן, ומתה מתוך אותו חולי, הרי זה מתנת שכיב מרע שקונה גם אם ציוותה ואמרה שהכסף יינתן לאחר מותה. ואם כן יש להעביר את כל הכסף לאחות מדין מצווה לקיים דברי המת או מדין שמתנת שכיב.

וכל זה נכתב רק בדרך משא ומתן, כיון שכל פרט משנה את הדין.

בהצלחה.

מקורות:

חשבון בנק שרשום על שם שתי אחיות הרי זה קניין לשתי האחיות בכל המעות – ראה תשובת הרא"ש כלל צו סימן ד, והובא בב"י חו"מ סימן ס מחו' יח.

מצווה לקיים דברי המת כאשר המעות מונחים ביד שליש – ראה שו"ע סימן רנב סעיף ב. ויש לדון האם כספים שהופקדו בבנק נחשב לנמצא ביד שליש. או מאחר והמפקיד יכול למשוך מתי שירצה אינו ממש ביד שליש. ואכמ"ל.

 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. לידיעתך,
    א) ע"פ חוק המטלטלין אין בחשבון משותף משום הקנאה לשני השותפים בו בשוה, אם הוכח שהכסף היה שייך רק לאחד מן השותפים והוא צירף לחשבון עוד אדם נוסף. ובכגון דא, כיון שכל המפקיד כסף בבנק, מפקידו על דעת הנוהלים בבנק, מסתבר מאוד שכאן צריך לנהוג כפי מנהג המדינה, וכיון שעל פי נוהלי הבנק אין הכסף שייך לשניהם, הו"ה שע"פ דין תורה יש לפסוק כן.
    ב) מה שאמרה המנוחה שהכסף מיועד לאחותה לאחר מיתה, אין ע"ז עדויות כשרות (כפי שנכתב בשאלה) וממילא על מי נסמוך שאמרה כן??

  2. שלום,
    המידע שהבאת לי מאוד חשוב לי. ואם אכן אם צירף אחר לחשבון וידוע שהכסף שייך לאחד, הרי שהמעות שייכות אליו ואין כאן הקנאה. תודה
    במקרה הנ"ל שהאחות רצתה לשתף איתה את אחותה ואמרה בפירוש שרוצה שאחותה תירש יחד איתה, לכאורה יש לראות את זה כהקנאה בחצי, ואחר מיתה הקנאה בכל.
    מה שכתבת שאין עדות כשרה על כך, נכון – כדי להוציא ממון צריך שני עדים כשרים. אבל אם הבנים מאמינים לפקידה בבנק חייבים הם לפעול כפי הצוואה של השכיב מרע. בית דין לא יוציא ממון, אבל הם אם הם מאמינים ולא חוששים שהיא משקרת הרי שחייבים לפעול כדיבור שלה.
    ואם יש כאן מצוה לקיים דברי המת, הרי שזה חל על הפקידה שצריכה להעביר את הכספים לאחות, ולא משנה אם מאמינים לה או לא. היא חייבת לפעול כפי שאמרו לה, אבל במקרה זה לא שייך כיון שאין לה אפשרות לתת את הכסף בניגוד ליורשים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל