שאלה:
שלום. ילד בתיסמונת דאון,שהברית נידחתה עקב מחלה והיום יום ראשון ג' באב, יצא מבית חולים והרופא אמר שאפשר למולו בעוד שבוע. כשאמרו לו שזה יוצא בתשעה באב ,אמר שאפשר להקדים ליום ששי. היות וההורים ספרדים, הם אמרו לו, שיש מנהג שלא למול ביום חמישי וששי. השאלה עד כמה המנהג חזק, שלא להקדים את המילה ליום חמישי/ששי, כאשר אז הברית תהיה ברוב עם וזה בודאי ישמח את הורי הילד הנ"ל, מול האפשרות לעשות את הברית הנדחית בתשעה באב נדחה, קרוב לשקיעה, אבל אז ישתתפו מעט קרובי משפחה וידידים עקב קושי הצום לכולם. אשמח לתשובה דחופה ומנומקת בהכרעה למעשה.
תשובה:
שלום רב,
הדיון האם למול תינוק במילה שלא בזמנה ביום חמישי או שישי, מופיע בבית יוסף בבדק הבית יו"ד סי' רסב בשם התשב"ץ שלא למול אותו בימים אלו מחשש לחילול שבת. והט"ז שם הביאו להלכה והוסיף, שכש"כ ביום שישי (התשב"ץ מדבר על יום חמישי). מאידך, יש פוסקים שחלקו עליו משום שיש עליו חיוב עשה בכל יום והוא חייב למולו, ראה ש"ך שם סי' רסו, ומגן אברהם ואליה רבה באו"ח סי' שלא, וכך היא הכרעת המשנה ברורה שם ס"ק לג. אולם בשו"ת יביע אומר (ח"ה יו"ד סי' כג) דן בזה בהרחבה. ובאות ה' הביא להלכה חבל פוסקים לכאן ולכאן, והכריע שמנהג הספרדים כדעת התשב"ץ שחוששים לחילול שבת. ומשום שכך הנוהגים כך ודאי עושים זאת מחשש לחילול שבת (אחרת אין הסבר מדוע לא יחששו לשיטות שהוא עובר בכל יום בעשה), וא"כ ודאי שאם הספק הוא אם לקיים את המנהג שאינו רק מנהג אלא מנהג הנובע מדין שיש לחשוש לחילול שבת, או לקיים את הברית ברוב עם, ודאי שההלכה שיש לחשוש לחילול שבת עדיפה. ויש לדחות את הברית ליום ראשון תשעה באב נדחה.
האם בימינו שלא מצוי חילול שבת לאחר המילה יש מקום לשינוי הדין?
גם בזמן ה"יביע אומר" המצב היה דומה…
נדמה לי שהסברא לא למול ביום חמישי היא שלא לגרום לתינוק צער בשבת.
לא שלא לגרום לו צער, אלא שלא יבוא לידי סכנה בשבת ויצטרכו חלילה לחלל אותה עליו, כי השלישי למילה הוא היום הקשה ביותר עבורו.
השאר תגובה