שאלה:
ליקב"ו מובא שו"ע יו"ד סימן רמ"ו סעי' ו' שמרן פוסק כמו הרמב"ם בדין לימוד תורה לנשים- שאין מצוה כלל על נשים ללמוד תורה (לכאורה יש לומר שמסתימת דבריו אין הם מצוות ללמוד גם דינים ששייכים להן). בב"י בהלכות ברכת תורה (או"ח סימן מ"ז סעי' י"ד) כותב שם מרן שלוש סיבות לכך שנשים מברכות ברכות התורה, הסיבה השלישית הוא מביא בשם הסמ"ג (האגור) "שהנשים חייבות ללמוד הדינים השייכין להן" לכאורה זו לא סתירה!? הגה מוסיף בסימן רמ"ו שהאישה חייבת ללמוד הדינים השייכים לה, אך מפשט מרן במקם לא משמע כך אשמח בלי קשר לדעה הלכתית קצרה בנושא לימוד תורה לנשים
תשובה:
אין כאן קושיא, בהל' תלמוד תורה הרמב"ם מדבר על המצוה של תלמוד תורה, של ידיעת התורה, עצם העיסוק בתורה, זה ודאי אינו שייך בנשים. באופן עקרוני ברגע שאשה יודעת את ההלכות הנוגעות לה היא לא צריכה ללמוד, כמו כן אין לה ציווי ללמוד כל יום, כך שמשה שנאמר בשו"ע ביו"ד שם לגבי והגית בו יומם ולילה אינו נוגע לה כלל, ופשוט.
תודה רבה
השאר תגובה