לתרומות לחץ כאן

הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים

שאלה:

מה פירוש המשפט "הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים"? מפשט המשפט נראה שהקב"ה הוא ח"ו כמין סאדיסט שמונע טוב מאנשים להנאתו

תשובה:

חלילה… ההסבר הוא מאוד פשוט. העולם בעצם כל כולו מיועד לגלות כבוד שמים, ולהכיר בכך שהכל בא מאת הבורא יתברך שמו, אלא שכדי שנקבל שכר על האמונה הזו, הקב"ה מסתתר מאיתנו במערכות הטבע, ואנחנו אמורים להבין ולהפנים שהכל רק כיסוי ובעצם בורא העולם מנהיג ומחייה ומקיים את הכל בהשגחה פרטית בכל רגע ורגע. כלי ההבנה השכלית הוא ההתבוננות בנפלאות הטבע וכדומה, שם מוצאים שמחוייב שיש מנהיג ובורא וכו', אבל כלי ההפנמה הוא התפילה, כאשר אדם פונה לבורא העולם ומבקש ממנו על צרכיו, הוא בעצם עושה עבודת הפנמה שהכל מאיתו יתברך. זו בעצם התקנה של מאה ברכות ביום, אדם שמאה פעמים ביום פונה לה' בבקשה או בשבח והודיה, מפנים שבעצם הכל מהבורא יתברך. וככל שהאדם מרומם יותר ופנימי יותר, התפילה באה אצלו ממקום עמוק יותר, וזה הרעיון שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים, העולם כולו מכוון לקראת התפילה הזו שהיא מגלה את כבוד ה' ומתקנת את המתפלל ומביאה אותו לתכליתו. לכן הרבה פעמים, גם דבר שבורא העולם רוצה לתת לאדם, הוא יתן לו רק על ידי תפילה, כי חלק מתיקון האדם והעולם כולו נעשה על ידי עבודת התפילה.

יום נעים.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. יש לדעת כלל ברזל כל המדרשים שהדרשן הנכיח בהם את הקב"ה אינם באים לדבר כלל על הקב"ה אלא על האדם שכן אין לנו כל תפיסה והבנה ביחס למהות הבורא. בודאי שאין אנו יכולים לומר עליו שהוא מתאווה משום שזו תכונה המעידה על חוסר וכן כדברי השואל מורה על מידת האכזריות של הקב"ה שתאוותו מתמלאת דווקא בשעה שהוא מצער את הצדיק ועל כן עלינו לזכור כלל ברזל מאחר "ולית מחשבה תפיסה ביה" כלומר אין לנו כל יכולת להבין את מהותו של הקב"ה ולכן אין בעל מדרש זה ולא בעל כל מדרש אחר המנכיח את הקב"ה לומר משהו על הקב"ה. מטרת הדרשן היא להביא את השומע או הקורא לתפילה נכונה יותר, כדוגמת הצדיקים או האמהות שגם עליהם אומר המדרש שהקב"ה עשה אותם עקרות משום שהוא מתאווה לתפילתם וכדי חזק את השומע לתפילה נכונה יותר הפריז ואמר שאף הקב"ה מתאווה לתפילה משובחת זו שיש כוונת הלב והמחשבה. כל הבנה אחרת הטוענת שבעל המדרש התכוון לקב"ה בכבודו ובעצמו תביא להגשמתו אם בדרך גסה ואם בדרך מעודנת יותר. מטרתם של המדרשים הללו ללמדנו מוסר ודרך חיים. כל אותם פרשנים הלומדים את המדרשים הללו כפשוטן הביאו בעבר ובהווה להבנה מוטעית ראו את השגת הראב"ד על הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ג הלכה ז' על דברי הרמב"ם שהמגשים את הקב"ה הרי הוא מין וכופר. מדברי הראב"ד נראה שההגשמה הייתה מצוייה אצל רבים וגדולים בעם ישראל משום שהבינו את המקראות ואת המדרשים כפשוטם. ראו גם את דברי הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק (סנהדרין פרק עשירי) על אנשי הכת הראשונה המבינים את המדרשים כפשוטם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל