לתרומות לחץ כאן

עבודת המידות – לעילוי נשמה

שאלה:

שלום לרב,
בקרוב תהיה אזכרת שנה לאמי.
בין אמי למשפחתה היה קשר קצת בעייתי ומורכב בשנים האחרונות, כמו כן בזמן מחלתה.
את השבעה רציתי לערוך בנפרד מהם, מאחר שאני מרגיש מתח, ביקורת וקצת ריחוק. אחיי חשבו שאין לעשות בלגאן בשבעה ולכן הסכמתי לשבת יחד בשבעה. ערכנו אזכרה לשבעה ולשלושים והסתדרנו בסדר יחסית.
כעת, מצופה מאיתנו לערוך סעודה לכולם לרגל אזכרת השנה.
לא רציתי, אבל שוב זרמתי עם אחיי כדי לא לעורר מהומות.
אני מרגיש רע עם זה שאני עורך סעודה גדולה, טורח ומוציא כסף על אנשים שאין לי איתם קשר בחיי היומיום ואין ביננו סימפטיה הדדית, רק כדי "להיות בסדר".
אלה אנשים שדי התנתקו מאיתנו בשנה החולפת מצד אחד ומצד שני יש להם טענות על כך שנעלמנו להם. הייתי רוצה להשתחרר מזה.
האם זה נכון לדעתך להודיע שאנחנו עושים אזכרה קטנה, רק המשפחה הקרובה, ללא אחיה של אמי, גם במידה של כעס מצידם?

תודה!

תשובה:

שלום רב,

ממש לא! איזה טעם יש לאזכרה לאמא ז"ל דבר הנועד לעילוי נשמתה שע"י כך נגרמת אפילו במעט כעסים של קרובי משפחה אחרים. ולא משנה אם הם מוצדקים או לא, אם אתה צודק או לא, עצם העובדה שהאזכרה גורמת לכעסים כאלה ואחרים, אני מבטיח לך שאמא ז"ל מוותרת על כל האזכרה הזו. לא שווה כלום, אם זה מה שנגרם. להיפך, דווקא לעילוי נשמתה של אמא ז"ל תעשה את הכל ביחד בקירוב לבבות למרות הכעס הפנימי שלך, וזה העילוי נשמה הגדול ביותר – עבודת המידות! טוב יותר מתפילות, ברכות ותהלים!

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל