לתרומות לחץ כאן

ביטול עסקת נופש

שאלה:

שלום וברכה! הזמנתי נופש חרדי לפני כ- 3 שבועות ע"י כרטיס אשראי ב-5 תשלומים ומייד גבו תשלום ראשון כ-1000 ש"ח תאריך הנופש יח' אב ל-4 ימים אך לצערי הרב נכפתה עליי מציאות של עזיבת עבודה ומעבר דירה בלתי צפויים לחלוטין ולכן אין לי כל אפשרות לצאת בבין הזמנים ובכלל כל המצב הכספי התערער מאוד. פניתי למנהל הנופש והוא אמר לי שלפי החוק אחרי 14 ימי עסקים מההזמנה הביטול כרוך בתשלום חצי מעסקה שלדידן זה סכום מאוד גבוה 3000 ש"ח . החברת נופש עדיין מפרסמת כך שלא תפסנו להן מקום שע"י כך הפסדנו אותם האם מדין תורה אכן זה צודק שאשלם כזה סכום עבור הביטול ? והאם יש פה מי שפרע היות והייתה נתינת מעות? תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה,

לפי הלכה דמי המקדמה נחשב לקניין גמור. (מי שפרע שייך בקניית מטלטלין, ולא בשכירות קרקע או פועלים) וכאשר היה קניין חייב הלקוח לשלם את כל דמי העסקה, ולא יכול לבטל. ואם מבטל ההפסד על הלקוח. מאידך אם המלון ימצאו שוכר חילופי הלקוח שביטל יקבל את מלוא ההחזר.

אך מקובל במלונות ובהזמנות נופש, שיש זכות ביטול זמן מסוים, ואם מבטל אחר הזמן, חייב לשלם מחצית משווי העסקה. במנהג הזה יש קולא וחומרא מאשר ההלכה. קולא – שאינו חייב את כל העסקה אלא חצי מדמי העסקה. חומרא – שגם אם יימצאו לקוח חילופי לא יחזירו לו את כספו.

ראה במקורות שהבאנו שהמנהג משנה את אופי הקניין – קניין על תנאי – וגם פי הלכה אם מבטל חייב הלקוח לשלם חצי מהעסקה. ואם המלון מצאו לקוח חילופי אינם צריכים להחזיר את התשלום ללקוח.

בהצלחה.

מקורות:

דמי מקדמה – האם נחשב קניין

בפתחי תשובה סימן רז ס"ק יג הביא תשובת מים חיים שסובר שדמי מקדמה שנהוג לתת, אינו קונה. כיון שאין בכוונתם לקניין אלא נותנים דמי מקדמה כדי שאם יבטל הלקוח מוחל מראש על התשלום שנתן. ולפי דבריו לקוח ששילם מקדמה למלון, יכול לחזור בו מהעסקה, ולא יהיה חייב להוסיף בתשלום. והחלק ששילם כדמי מקדמה – מפסיד הלקוח.

אמנם המנחת פיתים סימן קצ סעיף י הקשה על דברי המים חיים, וכתב שלא מסתבר שבתשלום דמי מקדמה עדיף כוח המוכר מכוח הלקוח, שהמוכר יוכל לחזור בו ולא יהיה לו הפסד כלל, ואילו הלקוח כשיחזור בו יפסיד את דמי המקדמה. ולכן פסק שדמי מקדמה הרי הוא כתחילת פירעון שיש בזה קניין. ומה שאמרו שבערבון מי שרוצה יחזור בו, ויש קנס על דמי הערבון, מדובר שהתנו שהדמים שנותן הינם בתורת ערבון ולא בתורת קניין. וכן דעת החזו"א (ליקוטים סימן טז אות יא) שדמי קדימה נחשב לקניין כסף עבור כל המקח.

נמצא שתשלום של דמי קדימה אם לא התנו שיהיה בתורת ערבון – חל הקניין לגמרי.  ובקרקע ופועלים שנקנים במעות, אם שילם דמי מקדמה חל הקניין לגמרי. ובמטלטלים שקניין כסף אינו קונה ויש מי שפרע, אם שילם דמי מקדמה יש בו משום מי שפרע.

ולפ"ז לקוח שהעביר דמי מקדמה עבור אירוח במלון חל קניין, ולא יוכל לחזור בו, ויהיה חייב לשלם את כל מחיר העסקה. כדין כל שוכר שעשה קניין שחייב לשלם עבור כל הזמן ששכר, וגם אם לא הגיע לגור בבית השכור חייב לשלם.

משכיר שהשכיר את הבית לשוכר חילופי

כתב בשו"ע חו"מ סימן שטז סעיף א, שוכר שיצא מהבית תוך זמן השכירות והשאיר את הבית ריק, זכותו של המשכיר להשכיר את בית לאדם אחר, מטעם "שביתא מיתבא יתיב" "ושעיה יוכת שער". וכתב הסמ"ע (ס"ק ג) שהשכר שמקבל המשכיר מהשוכר השני שייך למשכיר ולא לשוכר. ולדברי הסמ"ע אם השוכר הראשון סיים לשלם את כל דמי השכירות עבור כל תקופת השכירות יכול המשכיר לקבל בתוך אותה תקופה שכירות פעם שנייה מהשוכר השני. אמנם הקצות (ס"ק ב) חולק על דבריו וסובר שאיך עושה סחורה בפרתו של חברו, שכיון ששכירות הבית קנוי לראשון, הרי ששכירות הבית קנוי לראשון, ולכן התשלום שמקבל מהשוכר השני שייכים לשוכר הראשון. ואין המשכיר זכאי בכפל דמי השכירות.

ולפ"ז לקוח של מלון שביטל אחר ששילם דמי מקדמה, חייב לשלם את כל דמי העסקה, אבל אם הגיע לקוח חילופי יקבל הלקוח הראשון החזר כספי מלא.

המנהג שעבור הביטול משלם חצי – דינו כערבון לקניין

כיום נהוג ברוב המקומות בעולם שלקוח שסגר עסקה במלון, יש לו זכות ביטול תוך מספר ימים. ואחר שעבר מועד הביטול אם מבטל עליו לשלם מחצית מסכום העסקה בגין ביטול העסקה. ואם יגיע לקוח חילופי לא יהיה המבטל זכאי להחזר כספי. ויש לדון איך מגדירים עסקה כזו בהלכה.

ערבון לקניין – נחשב למקח עם תנאי של חזרה

נחלקו הראשונים – הרמב"ם והראב"ד – בערבון על תנאי (אדם שנתן לחברו סכום מעות והתנה אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך, ואם אתה חוזר בך תצרך להכפיל את הערבון) כיון שהוציא מעות מתחת ידו אינו נחשב אסמכתא, או דלמא כיון שיש כאן תנאי עדיין ייחשב אסמכתא. (ראה שו"ע חו"מ סימן רז סעיף יא שנחלקו בזה המחבר והרמ"א). וכתב החזו"א (ליקוטים סימן טז ס"ק יא) שדין של ערבון נאמר דווקא במקרה שהערבון ניתן על תנאי ולא נעשה קניין, אבל במקרה שכסף הערבון ניתן לקניין, מועיל תנאי הערבון לחייב את שתי הצדדים. למשל: ראובן מכר לשמעון קרקע בשווי של אלף דולר. ונתן הלוקח על החשבון מאה דולר, והתנו שאם הלוקח חוזר בו ומבטל את העסקה נמחל הדמים שנתן. ואם המוכר חוזר ישלם מאתיים דולר. יש לפרש את העסקה שהמאה דולר שנתן הלוקח פועל קניין כדין קרקע שנקנית בכסף, ונשאר חוב על הלקוח לסיים את התשלום ולתת 900$. ואם הקונה חוזר ורוצה לסגת מהעסקה, מוכר את הקרקע בחזרה למוכר בתמורת החוב שחייב למוכר – 900$. והביטול הוא שהמוכר קונה את הקרקע במחיר זול. ואם המוכר חוזר בו יש לפרש את התנאי, שיש זכות למוכר לדרוש שיחזור וימכור לו את הקרקע, ויצטרך לשלם על הקרקע במחיר יקר, ולכן יצטרך לתת 200$ ולרכוש את הקרקע, וגם לוותר על החוב של הלקוח. עכ"ד

מתבאר לנו מדברי החוז"א שחזרה של מקח אחר שבוצע קניין ואין אפשרות לבטל קניין שנעשה, והתנאי הוא לעשות קניין נגדי ובכך לבטל את המקח.

ולכן אם הקדים מעות להשכרת חדרי מלון, הרי מעות קונות בקרקע [כמבואר בשו"ע סימן שטו ס"א]. וכן שרותי המלון לכאורה יש לדמותו לשכירת פועלים, ומעות קונות בפועל – כמבואר בנתיבות (סימן רצא ס"ק יב. ובסימן שלג ס"ק א). וכיון שחל הקניין עם הפועל בתשלום הראשוני, יש לפרש שבחזרה של הלוקח מוכר את הקרקע בחזרה למלון תמורת מחצית מדמי העסקה. למשל לקוח שסגר על עסקת נופש בבית מלון בסך 6,000 ש"ח, ושילם מקדמה בסך 1,000 ש"ח, יש כאן קניין כסף ומעיקר הדין לא היה יכול לחזור בו, וגם אם לא יגיע לשהות במלון יצטרך לשלם את כל הסכום. אלא שהמנהג הוא כתנאי שיוכל לבטל. והביטול העסקה פירושה שמוכר בחזרה את מה שקנה, בחצי מהסכום – 3,000 ש"ח. ולכן חייב לשלם עוד 2,000 ש"ח עבור המקח הראשון שלא סיים, ואת יתרת התשלום לא משלם כיון שבחוב שחייב מכר את זכותו בחזרה למלון. ולכן אם המלון משכיר את החדר ללקוח חילופי לא צריך להחזיר את התשלום ללקוח הראשון, כיון שהחדר במלון חזר להיות בבעלותם, והם משכירים את החלק שלהם ללקוח אחר. ושונה מהמקרה שהבאנו בשם הקצות שמשכיר את החלק של השוכר ללוקח שני, שכתב הקצות שהמעות חוזרים לשוכר הראשון.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל