הכרעת בי”ד האם יש לה משמעות לגבי אדם שלישי שאינו צד בדין תורה?

רבני בית ההוראה
כ"ד תמוז ה'תשע"ט

שאלה:

שלום לרבנים שליט”א

האם צד ג’ יכול שלא לקבל בית דין שדן בין צד א’ וב’, כאשר יש השלכה מסויימת לגביו?

המחשה:
פלוני ואלמוני באו לדון בפני בית הדין על גזילה, ובית הדין פסק שלא היתה גזילה. פלוני שנתבע על גזל וזוכה, קידש אישה בחפץ ה”גזול”. האם האישה יכולה לטעון שלא קיבלה על עצמה את פסק הדין, ולכן אינה מקודשת?

[גילוי נאות: השאלה נשאלת בעקבות רב הטוען שהוא (וכל אחד אחר) יכול לערער על פסק שניתן בסוגיית הרב טל כיון שהוא אישית לא קיבל עליו את בית הדין].

תשובה:

שלום רב,

אני לא חושב שההקשר ממש דומה.. האישה אינה יכולה לטעון כך משום שהכסף הוכרע ששייך למקדש. ואין אף אחד שיכול להוציא ממנו. (ראה שם בשו”ת חמדת שלמה סי’ ב’).

לגבי הגילוי הנאות. אני לא מבין מה אותו רב רוצה לערער? היה כאן נושא שהתחיל כנושא יחסית פרטי השייך לקהילת תורת החיים. רובם הלכו עם הרב טל, ומיעוטם עם הרב האחר שערער על מעמדו. מאחר שהקהילה עמדה במחלוקת, החליטו שני הצדדים לפנות לביה”ד של הרב וייס משום שקהילה זו קשורה לרב וייס. שני הצדדים חתמו: קרי הרב טל והרב שערער עליו. נקבע בפסק הדין שהרב טל יכול להמשיך לעמוד בראשות הישיבה לאחר שהתברר שכל הטענות נגדו התבררו כלא נכונות. מלבד כמובן הסיפור שעליו לא היה ויכוח על העובדות אלא על הפרשנות. ולגבי הפרשנות של המקרה הזה לא היתה הכרעה ברורה. (ובכל מקרה לא המקרה הזה גרם למערער להשיג את מעמדו של הרב טל, שהרי זה היה ידוע לו כבר לפני הרבה זמן, ומאז הספיק להוציא מכתב שהכל בסדר).

הנושא הציבורי הכללי, פרץ החוצה ע”י אחד הצדדים שהחליט להוציא את הכל החוצה ואז נהיה נושא ציבורי כללי. (כלומר, ראשיתו של הפרשה הוא מחלוקת בתוך קהילת תורת החיים, ורק לאחר מכן זה פרץ החוצה לכלל הציבור – לדעת ביה”ד הוא גרם לחילול ה’ גדול בלי כל הצדקה שהרי טענותיו התבררו כלא נכונות). לכן, אם מישהו חושב שביה”ד טעה, זכותו לחשוב כך (קצת תמוה איך אפשר לומר שביה”ד טעה בלי לדעת את העובדות) אבל הרבה אנשים יכולים לחשוב שביה”ד טעה ואינם מקבלים את פסה”ד. ולכן מה? הם אינם רוצים לשלוח את הילדים למוסד שלו – זכותם. אינם רוצים לומר לו בוקר טוב – בבקשה. אבל לערער על המוסד ששייך לו, זה לא שייך. הוא הסכים להניח את המפתחות ואת כסאו ותקפידיו בידי ביה”ד אם יחשוב לנכון שעליו לעשות זאת, ומשלא החליטו כך, המוסד על כל המשתמע שייך לו.

 

2 תגובות

    שלום:

    לכאורה אותו רב יכול לומר, כיון שהנושא הינו נושא ציבורי, שיכולות להיות לו השלכות בנוגע לציבור, הוא כמנהיג ציבור יכול להורות ולהוציא מכתבים שלא ללמוד במוסדותיו של הרב, גם בלי לבדוק את העובדות. הוא לא מערער על העובדות אותם ביררו בית הדין והכריעו, אותם הוא מקבל. הוא מערער על הפסק המעשי של בית הדין לאור העובדות.
    ברור שדבריו הינם חוכא ואיטלולא, שהרי אפילו לא קיים דין דאורייתא שמוע בין אחיכם.

    אך נשאלת השאלה למעשה, האם הוא כמנהיג ציבורי, יכול לחלוק על מסקנות בית הדין למעשה, לאור העובדות אותם מציג בית הדין. וזאת כיון שלא קיבל על עצמו את בית הדין.
    אמנם הנידון של האישה המקודשת אינו דומה ממש, אך אולי יש דמיון כיון שצד ג’ שאינו שייך לדיון בין צד פלוני לאלמוני על הגזילה רוצה לערער על פסק בית הדין, משום שלא קיבלה אותו עליה.
    אשמח למקורות, האם למעשה יש ממש בדברי אותו רב, ומותר לו לפסוק אחרת מבית הדין, או שהוא עושה מעשה אסור.

    תודה רבה!

    רבני בית ההוראה:

    אני לא רואה שום סיבה שלא יוכל להורות לתלמידיו אחרת מרוח פסק הדין. פסה”ד קובע שהוא יכול להמשיך להיות ראש ישיבה. והם חושבים שתלמידיהם לא ילדמדו שם מה הבעיה? הם לא התחייבו לקבל את פסה”ד. אבל כמובן שיש בעיה ועם זה נשארתי בצ”ע כיצד הם בעצם נוקטים צד בלי לדעת את כל הפרטים שעלו בביה”ד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *