שאלה:
שלום כבוד הרבנים
הגיע לידי שאילה מבחורה בת 21 הנפגשת עם בחור שהוא כהן, מערכת היחסים מתנהלת כשורה. שניהם הם חוזרים בתשובה.
השאלה היא שהיא מודה , שלפני זמן מה, היו לה יחסי אישות עם חבר לשעבר שאביו הוא יהודי והאם התגיירה על ידי רב, ככל הנראה שמרן (קונסרבטיבי), לפני 30 שנה בסן פרנסיסקו.
האם היא יכולה להמשיך לצאת איתו ולהתחתן?
הבחור לא יודע. את"ל שמותרת להתחתן, האם מותר לה, לא לספר כל הסיפור הנ"ל?
תשובה:
שלום רב,
אין מנוס אלא לחפש שידוך אחר.
הבחורה אסורה לכהן. העובדה שאמו התגיירה בגיר קונסרבטיבי אינו שווה מאומה. גיורים אלו בפרט בעשרות השנים האחרונות אינם שווים כלום, האישה נותרה גויה, וממילא גם הבחור שהיתה איתו הוא גוי. ומשום כך האישה אסורה לכהונה. גם אילו זה היה ספק, לא ברור עד כמה היה ניתן היה ניתן לסמוך על חזקת כשרות לכהונה שהיה לה – חזקה קמייתא. משום שעיקר השאלה הוא האם הוא יהודי או גוי, וחזקה שלה אינה מכריעה את הספק עצמו. אבל מיותר לדון בזה, משום שברור שלא ניתן לסמוך על גיור כזה, וממילא האישה אסורה לכהן.
משום כך, כמובן שהיא חייבת לומר לו שהיא אסורה, ואין כל היתר להינשא בלי לספר דבר. סוגיית הנאמנות אם היא נאמנת לומר שהיא אסורה וכתולדה מזה לפעמים דנים האם היא חייבת לספר או לא (לענ"ד בכל מקרה חייבת לספר אבל אין כאן מקומו). שייכת רק כאשר היא כבר נשואה לבעלה וממילא היא משועבדת לו, לכן קבעו חז"ל בנדרים צ,ב שאינה נאמנת לומר אסורה אני לך ובכך להפקיע את השיעבוד שלה אליו, ראה שם בר"ן אבל ברור שאם היא טרם נישאה ועדיין אינה משועבדת לו, ודאי שהיא נאמנת לומר שהיא אסורה, הן מצד די שוויא אנפשיה חתיכה דאיסורא ובכך היא אסורה מצד עצמה. וגם היא נאמנת לאסור את עצמה מדין עד אחד נאמן באיסורין. שהרי היום היא אישה יראת שמים ויש לה נאמנות. ופסול זונה (שהיתה עם גוי) הוא אינו פסול הגוף כפי שכתב בשמעתתא (שמעתתא ו'), וכפי דהוכיח מדברי הרמב"ם שבזה ע"א נאמן. וממילא הנאמנות שלה להעיד על כך הוא גם כלפי אחרים, וכהן הבא עליה הוא באיסור דאורייתא.
