האם ניתן לסמוך על מוכר בחנות על רמת הכשרות בהזמנה טלפונית?

שאלה:

שלום כבוד הרב האם שאדם רוצה להזמין דרך הבית למשל פיצה או אפילו בשרי ושואל על גבי החנות עצמה מה הכשרות והאם יש להם בחנות את התעודה המתאימה לאותו אחד שרוצה להזמין והם אומרים לו שיש האם הוא יכל לקנות על סמך זה דרך הטלפון? כלומר האם עובדי החנות נאמנים שהרי הם לא ירצו להפסיד פרנסתם? תודה

תשובה:

שלום רב,

שאלה מעניינת. אם הוא יודע שהבחור שעונה לו מעבר לקו הוא אדם דתי, הוא יכול לסמוך על דבריו בעניין הכשרות. אולם אם אינו יודע מיהו המשיב מעבר לקו, מעיקר הדין לכאו' הוא יכול לסמוך על דבריו. אולם לא תמיד זה ברור. ובאופן כללי, מי שמקפיד על כשרות מהדרין, ודאי עדיף שלא יסמוך בלי כל בירור.

הסברא שכתבת שהם לא ירצו להפסיד את פרנסתם, אינה שייכת במקרה זה, הם לא יפסידו כלום אם הם ישקרו ויאמרו שיש כשרות של פלוני, אין פיקוח ובקרה על שיחה סתמית דרך הטלפון, ואין להם כל חשש שהדבר יזיק לפרנסתם.

יחד עם שה לענ"ד מעיקר הדין יתכן שאפשר לסמוך עליהם. הנחה הסבירה היא שבכל מקרה יש שם כשרות מינימלית כמו בכל מקום. א"כ בפשטות אין כאן שאלה של איסור דאורייתא, אלא לכל היותר נושא של דרבנן. אלא שגם בדרבנן חשוד על הדבר או מחלל שבת אינו נאמן כלל. אולם מאחר שיש חזקה שאינו משקל משום מילתא דעבידי לגילויי, לכאורה יש מקום לומר שאפשר לסמוך עליו. ראה בט"ז יו"ד סי' ב' סק"ז שגוי נאמן כאשר יש חזקה שלא משקר משום מילתא דעבידי לגילויי, וכן הוא בביאור הגר"א שם סי' צח. וראה עוד בשו"ת עין יצחק אבה"ע ח"א סי' כט ענף ח' – ט' שהוכיח כדעת הט"ז. (ואפשר שם התבואות שור שחולק על הט"ז יודה במקרה שהשאלה היא דרבנן, וגם אין אתחזק איסורא כמו במקרה שנחלק על הט"ז).

ראה עו"ד בשו"ת בית שלמה יו"ד ח"ב סי' כח: "נראה דכל מה שפלפלו המחברים אם לסמוך על הרופאים היינו כשאומרים כן ע"י השערת דעתם וכו' אבל במה שאומר הרופא שראה או משמש בידיו מכה בגופה בכה"ג נראה דאף רופא נכרי נאמן כמו דנאמן קפילא אף באיסור דאורייתא מטעם דלא מרעא אומנותיה והוא נמי מילתא דעבידי לגלויי". אז נכון שבשאלה שלך אינני חושב שאומן לא מרעי אומנותיה שייך כאן כנ"ל. אבל חזקה שמילתא דעבידא לגילויי לא משקרי אינשי זה קיים ולכן, נראה שמעיקר הדין לכאורה אפשר לסמוך על אמירה זו.

יחד עם זה, צריך קצת לסייג את הדברים. לפעמים העובד עצמו אינו מודע לכך ואינו בקיא ברזי פרטי הכשרויות, וגם כאשר אין כוונתו לשקר, לא ברור שהוא יודע לדייק בתשובה. א"כ בנוסף על העובדה שלכאו' יש מקום לחשוש לזה, גם החזקה מילתא דעבידא לגילויי כבר אינו כה בתוקפה, שהרי הוא יוכל לתרץ ולומר כוונתי היתה וכד'. לכן מן הראוי שלא לסמוך על אמירה זו כאשר אינו מכיר את החנות ואינו יודע שהעובד שהשיב לו הוא אדם דתי שיש לו נאמנות מדין ע"א באיסורין. בפרט לאלו המקפידים על מהדרין, ואינם מסתפקים לאכול רק מאכלים שהם "מעיקר הדין" כשרים.