שאלה:
האם האיסור לקרות דברים גזירה אתו שטרי הדיוטות בשבת חל דווקא בדברים שמצינו בגמ׳ והראשונים ובשו״ע? שאסור לקרות רשימה של אורחים או מאכלים שהכין לסעודה, אסור לקרות כתב המהלך תחת הצורה, אסור לקרות אגרת שאין בה צורת הגוף, אסור לקרות בסיפורי מלחמות ושאר סיפורי חול גזירה אתו שטרי הדיוטות. האם האיסור בהני גזרו ולא בדברים אחרים או בכל דבר כתוב בשבת אם אסור לקרותו מחשש שמא יבוא לקרות בשט״ה (בלי התיר)?
תשובה:
שלום וברכה
כל מה שיש בו הנאת הגוף מותר לקרוא, כמו רכיבים של מאכל לאדם שנזקק לכך, או כתובות ברחוב וכו', רק מה שאין בו הנאת הגוף ועוסק בעניני חול בכלל האיסור. בפוסקים דנו בהרחבה בהקשר לזה לענין קריאת עיתונים בשבת, ראה משנה ברורה סי’ שז ס”ק סד. טעם האיסור שמא יבוא לקרוא בשטרי הדיוטות. אמנם כאשר אדם מתענג על קריאת החדשות הביא שם המשנה ברורה בס”ק סג שנחלקו בכך אחרונים: דעת היעב”ץ שמותר לקוראם ובאופן של קריאה להנאה לא אסרו משום שטרי הדיוטות, אלא שמכל מקום הורה להתרחק מענינים אלו בשבת וכ”כ בס’ שולחן עצי שיטים מלאכת כותב שמעיקר הדין מותר וטוב להחמיר, ומנהג העולם להקל בזה וכן הורה הגריש אלישיב להתיר בדוחק למי שמתענג בכך ביותר.
סליחה שלא הייתי ברור בשאלתי. יש כמה ההתירים בשט״ה אבל בלי אחד מן ההתירים האם איסור לקרות דברים שחז״ל לא גזרו על? למשל בציור שאין בו שום היתר בשט״ה כגון צורת הגוף, עונג שבת, שם לבד, כשקורא בפני רבים וכד', אבל דבר זה לא הובא בגמ׳ בשו״ע האם יש איסור לקרוא בשבת? איך יוכל לגזור על דברים שחז״ל לא גזרו?
על ציור לא גזרו.
סליחה, אני לא מדבר עברית כראוי. לא התכוונתי ציור כלומר תמונה. התכוונתי לדוגמא. בדוגמא שאין בו שום היתר בשט״ה, אבל דבר זה לא הובא בגמ׳ בשו״ע האם יש איסור לקרוא בשבת? איך יוכל לגזור על דברים שחז״ל לא גזרו? למשל האם אסור לקרוא בשבת לוח זמנים לבית הכנסת לראות מתוך סקרנות אם מתפלל מעריב במצ״ש ע״ב מינוט או חמישים מינוט אחר שקיעה אם הוא בודאי לא יתפלל מעריב שם?
ודאי יש הרבה סוגים ופרטים של נדונים בזה, ראה בס' מקרא קודש שאסף את כל הדוגמאות שהתירו ואסרו.
השאר תגובה