שאלה:
שלום לרב, רציתי לדעת מהם הגדרים של ביטול כלי מהיכנו 1. הכלי עצמו ניהיה מוקצה בגלל התכולה שלו (שהיא מוקצה) כגון מפצח גרעינים ואוכל זיתים ושם את הפסולת בצלחת 2. הביטול של הכלי עצמו זה האיסור (אולי נראה כאיסור נולד כי הפכתי כלי שמותר לטלטל למוקצה) נפקא מינא בין השיטות תיהיה מתי אתחייב על ביטול כלי מהיכנו לפי שיטה 1 דווקא כשאני מטלטל את הכלי ולפי שיטה 2 ברגע ששמתי פסולת בכלי. ועוד נפקא מינא אם הגדר השני הוא הנכון תיהיה בעיה אחכ לשים בקערה אוכל שראוי למאכל מכייון שהיה לי כלי מוקצה הפכתי אותו ללא מוקצה (איסור הולדה) נקפא מינא בין שני האפשרויות
תשובה:
שלום וברכה
אין כאן נושא של נולד, לא השתנה שום דבר במהות הכלי ואין כאן הולדה, השאלה היא האם ביטול כלי מהיכנו זה איסור של סותר, שאני כביכול מקלקל את הכלי בכך שאני מונע את אפשרות השימוש, או מלאכה של בונה, שאני כביכול קובע אותו בקרקע בכך שאני מונע את האפשרות להשתמש בו. ראה רש"י שבת מב ב ומג א ושם שבת קכח ב.
