שאלה:
יש לי בית פרטי על מגרש [בחו"ל] וכנהוג יש לי מרפסת שהילדים משחקים שם, וג"כ בימות הקיץ אוכלים שם סעודת צהריים, וערב. לשכני ג"כ יש בית ומגרש דומה לזה שיש לי, ויש לו עץ גדול וגבוה שענפיו חופים מלמעלה על המרפסת שלי. בימי הקיף נופל על המרפסת שלי מעץ של שכני קוצים חדים, ובשעת אכילת הסעודה על המרפסת, נופלים אלו הקוצים לתוך צלחת מאכלי הילדים. זהו לא מקרה של פעם אחת, אלא למשך כל ימי הקיץ. האם זכותי לדרוש "שיקצוץ את הענפים שמעל המרפסת שלי, כך שלא יזיקיני באופן הנזכר ?
תשובה:
שלום וברכה,
ענפים או שורשים מוגדרים בהלכה כנזק הבא מאיליו, כיון שהשכן נטע את העץ לא היה עץ, והעץ הולך וגדל מעט מעט, עד שמזיק לשכן. בנזק הבא מאיליו לא ניתן לכוף את בעל העץ שיכרות את העץ, הנזק לא הגיע ממנו מידית, לכן אינו חייב לסלקו. אמנם השכן שסובל מהענפים או מהשורשים שמתפשטים לתוך חצרו, זכותו לכרות את הענפים שלא יתפלשו לרשותו.
על כן, זכותך לדרוש שלא ייכנסו ענפי האילן של השכן לרשותך, אך אינך יכול לדרוש מהשכן שיכרות את הענפים, ועליך מוטל הטורח של קציצת הענפים.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי שכנים סימן קנה סעיף לב:
מי שהיה לו אילן בתוך שדהו קרוב לבור חבירו (או בא לנטוע) (טור), אין בעל הבור יכול לעכב עליו ולומר לו: הרי שרשי האילן נכנסים לבור שלי ומפסידים אותי, שזה נזק הבא מאליו לאחר זמן, ובעת שנטע אינו מזיקו, וכשם שזה חופר בתוך שלו כך זה נוטע בתוך שלו.
מבואר בשו"ע שלא מחייבים את בעל השורשים לקצוץ את השורשים כיון שהנזק הוא נזק הבא מאיליו.
אמנם הניזק יכול לכרות את הענפים וכמבואר בשו"ע שם סעיף כח
ראובן יש לו תאנה והנוף (פי' חלק האילן שעל הארץ היינו נופו של אילן) נוטה על עלייתו של לוי ומעכבו מלהטיח גגו, יכול לוי נא) לקוץ הנוף המעכבו.
וראה עוד בסעיף ל:
ראובן שחפר בור וירד ומצא שרשי אילן של שמעון בתוך שדהו, קוצץ וחופר והעצים שלו. ואם היה קרוב לאילן שמעון בתוך ט"ז אמה, השרשים של שמעון וקוצצם ונותנם לו. ואם אינו צריך לחפור בור, ויצאו השרשים של שמעון בתוך שדהו, הרי מעמיק ג' טפחים כדי שלא יעכב המחרישה, וכל שורש שמצא בתוך ג' טפחים קוצצו, ואינו חושש שמא ייבש אילן של חבירו, שזה בתוך שלו הוא חופר.
וראה עוד שם סעיף כו וכז. וראה בנתיבות המשפט ביאורים ס"ק טז.
