טבילת עזרא

רבני בית ההוראה
י' תמוז ה'תשע"ט

שאלה:

א) ידוע גודל מעלת וחשיבות טבילה במקווה בפרט בעת הצורך. אלו אשר מתאפשר להם לטבול כל יום אשריהם ואשרי חלקם. מבלי להתייחס כרגע לשאלה של הטבילה בשבת וביום-טוב וכן בתשעת הימים האם היא מותרת או אסורה או שמא בתנאים מסויימים (חמים/פושרים/קרים) היא תהיה מותרת אחרת היא אסורה. וכן מבלי להתייחס לשאלה האם התקנה קיימת עדיין היום או שביטלוה לגמרי או שמא רק למחצה לשליש ולרביע רציתי רק להבין מה המקור לשם ״טבילת עזרא״. לכאורא זה בדיוק אדרבא. נגד תקנתו. הוא הרי תיקן טבילה (ושוב מבלי להתייחס מה בדיוק הוא אסר ואיזה חלקים התירו) מתוך הנחה שהמקווה אינו דבר זמין וממילא ״שלא יהיו ת״ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים״ הרי שהיום שהולכים למקווה כל בוקר הרי זה שוב אין את המניעה להיות ״תרנגולים״? ב) מידי דברי בו – האם אין בעצם משום ניגוד לדרכי הצניעות? אם הולכים כל יום – אף א׳ לא חושב כלום. אבל אם הולכים רק ״כשצריך״ הרי זה סימן מובהק למה שהתרחש בלילה שעבר? והשנית – יהושע בן נון נענש כידוע על כך שביטל את ישראל לילה א׳. תקנה שכזאת שתגרום לאנשים לחשוב פעמיים בתנאים שלהם הרי היה מטבעו אמור למנוע רוב לילות השבוע!

תשובה:

שלום וברכה

אכן יש שעוררו על כך שטבילה כל יום סותרת לרעיון של טבילת עזרא, תקנתו היתה לטבול רק בעת שיש צורך, ואכן כבר העיר הגר”מ שטרנבוך שטבילת עזרא יש לקיים יותר בצנעה, ולא לבוא לבית הכנסת עם המגבת על הכתף… מה שיש שרואים את הטובל במקוה זה לא אסור, כך הוא דרך העולם ואין איסור לשמש, ומה שלא ניתן להצניע באופן נורמלי אין בזה צורך. גם נשים טובלות ופוגשות במקוה נשים אחרות… לא הופכים את העולם כדי להצניע את הענין.

עונת פועלים שזה רוב בני אדם היא פעמיים בשבוע, ליל שבת וועוד יום, ואכן כוונת עזרא היתה להסתפק בזה, אין צורך ביותר אא”כ האשה משתוקקת לכך.

יום נעים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *