התחתנה עם עשיר וירד מנכסיו – האם זו עילה לגירושין?

רבני בית ההוראה
י' תמוז ה'תשע"ט

שאלה:

שלום וברכה. אשה שנישאת לאיש שהיה אמיד בנכסיו, וכעבור כמה שני הנישואין ירד מנכסיו. האם במצב הזה יש זכות לאשה לתבוע גט?
או לדוגמה אם הבעל נחלה כך שלא יכול לפרנס את המשפחה, האם האשה זכאית לתבוע גט?
מה הגדרים בזה?
תודה

תשובה:

שלום רב,

ברור שאין זו טענה לגירושין.

יש משנה בקידושין מט,ב : “על מנת שאני כהן ונמצא לוי, לוי ונמצא כהן, נתין ונמצא ממזר, ממזר ונמצא נתין, בן עיר ונמצא בן כרך, בן כרך ונמצא בן עיר, על מנת שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק, רחוק ונמצא קרוב, על מנת שיש לו בת או שפחה מגודלת ואין לו, או על מנת שאין לו ויש לו, על מנת שאין לו בנים ויש לו, או על מנת שיש לו ואין לו, ובכולם אף על פי שאמרה בלבי היה להתקדש לו, אעפ”כ אינה מקודשת. וכן היא שהטעתו”.

אבל זה רק בגלל שהיא התנתה קודם לכן או בגלל שהוא אמר לה על מנת וכו’. אבל סתם כך ודאי שאין זו טענה.

אמנם יש תשובה מעניינת בשו”ת חתם סופר אבה”ע סי’ פב: וכך פתח את התשובה:

“תחלה נעיין בדברי הרב השואל וההוא אמר וז”ל הוא אמר שהוא עשיר ונמצא עני אמר שהוא למדן גדול ונמצא אפילו צורתא דשמעתתא אינו יודע עכ”ל הנה לכאורה נראה לפמ”ש תוס’ וקיי”ל הכי בח”מ סי’ ר”ז דכמה ענינים איכא דאזלינן בתר דברים שבלב וגילוי דעתא בעלמא סגי ולכאורה נ”ל דקדושי אשה א’ מהם כדמשמע מלישנא דמתני’ קידושין ס”ב ע”א המקדש את אשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת וכו’ עשירה והרי היא עני’ ה”ז מקודשת שלא הטעתו משמע דוקא שלא אמרה וגלתה דעתה בשום פעם לומר שהיא כהנית או עשירה רק הוא סבור מעצמו כן והיא לא הטעתו הרי היא מקודשת הא הטעתו אפילו לא אמרה כן בשעת קידושין ע”מ שהיא כך מ”מ אינה מקודשת דגילוי דעת בזה מהני”.

אלא שאח”כ כתב:

“אלא לכאורה ממתני’ קידושין מ”ח ע”ב ומ”ט ע”ב ע”מ שאני עשיר וכו’ ע”מ שאני כהן וכו’ יש לדייק איפכא דוקא שאמר ע”מ בשעת קידושין אבל גילוי דעת לא מהני דהוה דברים שבלב וכן משמע קצת סוגי’ דאתמר עלה שם נו”ן ע”א וא”כ סתרי דיוקא דמתנית’ ומריש הוה אמינא לחלק בין האיש המקדש לאשה המתקדשת דאתתא בכל דהוא ניחא לה ודשומשי גברא וכו’ כדביבמות סוף האשה שלום וב”ק ק”י ע”ב גבי יבמה שנפלה לפני מוכה שחין והה”נ הכא באיש המקדש אשה בחזקת שהוא עשיר ולא אמר ע”מ בשעת קידושין אין כאן גילוי דעת שלא תתרצה להתקדש לעני כי אתתא בכל דהוא ניחא לה ומשו”ה תנן בהך מתניתא דתנן תנאי דגברא ע”מ שאני עשיר הא לא אמר ע”מ לא איכפת לן אם הוא עני משא”כ באידך מתניתא דמיירי בדאתתא שהיא עשירה והרי היא עני’ התם אין איש מקדש אלא אשה הראוי’ לו והתם אי הטעתו סגי בגילוי דעת בעלמא ואינה מקודשת משו”ה תנן סבור הייתי וכו’ ומיושבי’ סתירת המשניות”.

אח”כ המשיך החת”ס וציין שבמשנה ישנה הדגשה שזה תלוי בכך אם היתה כאן הטעיה או לא. ראה מה שכתב.

אולם בכל אופן, בנד”ד ברור שבשום מצב אין זה טענה שהרי באמת ברגע הקידושין היה עשיר ואפילו אם היה אומדנא ברורה שזה מה שהיא רוצה ורק בגלל זה, אכן כך היה. ומה שקרה אח”כ ודאי שאין זה טענה.

ובכל אופן, טענת גירושין בסיטואציה כזו יכולה להיות רק אם אינו מפרנס היום, כלומר, אינו עומד בחיוב מזונות שלו. וגם בזה להלכה עם סיבה כזו עדיין א”א לכוף גירושין, עי’ בשו”ע סי’ עז סעי’ א’ שאם אינו רוצה לפרנס. ודנו האחרונים האם אפשר לכוף אותו לגרשה כאשר הוא יכול לפרנסה ואינו מפרנס. אולם אם אינו יכול אין כופין אותו. ובכל מקרה להלכה הש”ך בספרו גבורת אנשים העלה, דבמורד ממזונות לחוד אין כופין (עי’ בפת”ש ס”ק ז), גם בזה אין לכופו מהטעם דסופו שלא יהיה בידו לפרנסה וכו’. אני לא מאריך בנקודה זו משום שלא נראה שזו טענתה, אלא רק טענה שהיא התכוונה להתחתן עם עשיר, והקב”ה סובב לה חיים קצת יותר מעניינים ודינמיים – זה ודאי לא יעלה על הדעת שיהיה עילה לגירושין.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *