להשאיל רכב ולחייב את המקבל שייתן מתנה – השאלה או השכרה

שאלה:

שלום וברכה, האם מותר להשכיר רכב, אך לומר שבעצם זה בהשאלה, ואם תרצה בסוף תתן לי תשלום מתנה. (אם כי כך מצופה ממנו) אך חס ושלום אם תהיה תאונה הביטוח יכסה מכיון שזאת הייתה השאלה, או שיש בזה בעיה הלכתית? תודה רבה, אשמח לתשובה מפורטת כמה שאפשר עם מקורות.

תשובה:

שלום וברכה,

ביטוח של רכב פרטי חברת הביטוח מתנה שהביטוח אך ורק לרכב פרטי ולא לרכב מסחרי. ולכן רכב שמושכר אינו נכלל בפוליסה של הביטוח של רכב פרטי. מצידם אין הבדל אם ההשכרה היא קבועה או חד פעמי. ולכן אם אירע תאונה בזמן שהרכב היה שכור, אין חובה מצד הביטוח לפצות את המבוטח. וכפי ששמעתי שלושה הערמות שונות שיוכל להשכיר ולא להפסיד את הביטוח.

1. יש מבוטחים שמתנים שמשאילים את הרכב, והשואל כתמורה ייתן מתנה עבור ההשאלה, וממילא אין כאן שכירות אלא השאלה. אלא שגם הערמה זו לא תמיד מועילה, אם מתנה המשאיל שהשאלת הרכב מותנית במתנה, הרי שהשואל מתחייב תמורה עבור ההשאלה, ומאחר וחייב להחזיר תמורה הרי עסקה זאת נחשבת להשכרה ולא להשאלה. וראה במקורות.

אם המשאיל אומר לו שההשאלה בחינם, והשואל מטוב ליבו נותן מתנה עבור ההשאלה, ואפילו אם המשאיל רימז לו ששמח לקבל מתנה, לכאורה ייחשב כהשאלה, מאחר והמשאיל לא יוכל לתבוע שכר עבור ההשאלה.

2. יש שטענו שיגבה שכירות יקרה מאוד מאוד על הרגעים הראשונים שמקבל את הרכב, ושאר הזמן יהיה השאלה בחינם. למשל שישכיר לו לעשר דקות במאתיים ש"ח, ושאר היום יקבל בחינם. ואם תהיה תאונה בעשר דקות הראשונות אכן לא יגבו מהביטוח. ושאר היום ייחשב להשאלה ויוכלו לגבות מהביטוח.

אך עצה זו גם לא תועיל, ויש לראותה שהשכרה, שהסיבה שמוכן להתחייב לשלם מאתיים ש"ח לעשר דקות, משום ששאר היום משאיל לו בחינם, נמצא שאכן מקבל תמורה עבור זמן השאלת הרכב, ודינו כהשכרה לכל דבר.

3. יש שמתנים שאם לא תהיה תאונה, ישלם השוכר דמי שכירות. ואם ח"ו תהיה תאונה הרכב יינתן בהשאלה בחינם, ובכך יוכל לגבות תשלם מהביטוח. וכדין כל תנאי בממון, וכמו כן יש ברירה בממון.

חשוב לציין שהעצה הזו תועיל רק באדם שהשכיר את הרכב חד פעמי, אבל לא לאדם שמשכיר את הרכב על בסיס קבוע. כיון שאם זה השכרה חד פעמית, בעצם המבוטח לא משכיר את הרכב, אלא שהביטוח לפי הנהלים שלו נחשב להשכרה, ולכן יהיה ניתן להתנות את התנאי הנ"ל כדי שלא ייכלל כהשכרה. אבל אדם שמשכיר על בסיס קבוע, לא מועילה העצה, כיון שהוא משכיר הרבה והרכב הרבה על הכביש והם לא מסכימים לבטח רכב כזה.

בהצלחה.

מקורות:

הערמה בהלכה

תחילה נדון בהערמה בעין ההלכה. בשולחן ערוך בדינא דבר מצרא סימן קעה סעיף נד מבואר שבמתנה אין דין של בר מצרא. אבל אם נותן מתנה והנותן מקבל עליו אחריות, יש בו משום דינא דבר מצרא, משום שאנו אומרים הערמה היא וכתב בשטר מתנה אבל אכן היה כאן מכירה, שהרי אין אדם נותן מתנה עם אחריות. וקשה הרי בשטר שנותן לו כתוב שנתן במתנה, והמקח נעשה בצורה של מתנה, ולמרות שיש כאן הערמה הרי המקח הוא מקח של מתנה שאין בו דינא דבר מצרא ומדוע מבטלים את המקח מדין בר מצרא. הרי לנו ראיה מוכחת שכל שכיון שהיה כאן הערמה נחשב הוא למכירה ולא למתנה, למרות שבשטר כתוב מתנה.

תנאי שחלק מהמקח יהיה מתנה כדי להיפטר מתשלום דמי תיווך

מכאן למד בעל הפתחי חושן (חלק גנבה פרק א הערה א) לגבי הערמה בעסקאות נדל"ן שהמוכר מתנה עם הקונה שהמחיר יהיה במחיר נמוך, ואת השאר ייתן לו במתנה, ובכך לא יופחת מהם התשלום של התיווך. וכותב שם הרב פתחי חושן, שהערמה זו לא מועילה לפטור מתשלום התיווך, והחלק שניתן במתנה נחשב כחלק מהכסף של המקח, ויש לשלם גם על החלק הזה דמי תיווך.

וכן מבואר בשו"ת מהרש"ם ח"א סימן צח, שדן שם במי ששכר שענק (בית מזיגה) מחבירו, והתחייב באופן המועיל שלא ימכור לערלים בכפר בפעם אחת יותר מליטר יי"ש, ואם יעבור על התנאי יוחלט ממנו הבית מזיגה, ונעשה הקנס באופן המועיל. ועתה רוצה המוכר למכור לגוי כמה ליטרים, כאשר הגוי הגיע עם כמה כלים שבכל אחד פחות מליטר, וטוען המוכר שכל כלי הוא מקח בפני עצמו. או שיקנה הגוי ליטר אחד, ויחזור לביתו ויקנה ליטר שני. וכיון שכל מקח הוא בפני עצמו טוען המוכר שלא נחשב שעובר על התנאי. והשיב המהרש"ם שאם בא הערל ליקח בפעם אחת יותר מליטר, אפילו נותן לו בכמה כלים, או שהולך ושב לביתו נחשב הכל מקח אחד והרי הוא בכלל האיסור. אבל אם בתחלה בא ליקח פחות ואח"כ נמלך ליקח עוד, יכול ליתן לו. והמהרש"ם הוכיח דינו מדברי הרמ"א יו"ד סימן רנ"ג ס"א, מעני שהולך בדרך ונוסע מעיר לעיר לקבץ נדבות, ונתנו לו שיעור ר' זוז, דכל מה שהיה בדעתו ליסע כשהלך מביתו מקרי פעם אחד. אבל בנמלך אחר כך ליסע להלאה, אסור. וכן כאן כל מה שהיה בדעתו לקנות בפעם אחת – נחשב למקח אחד, גם אם בפועל קונה בשתי פעמים. ורק אם נמלך בדעתו ורוצה לקנות עוד נחשב למקח אחר.

ולפ"ז כל הערמה שמתנה שהצד השני ייתן מתנה ולא תשלום, לא תועיל הערמה, וכן התנאי שישלם שכירות גבוהה על תחילת הנסיעה, לא תועיל, שהרי ההשאלה מחייבת תמורה. אבל אם לא התנה את קבלת המתנה לכאורה יהיה לזה דין השאלה..