שאלה:
בס״ד שלום רב! ברצוני לדעת את עמדת ההלכה ולקבל עצה לגבי השתתפות במסיבות נשים הרווחות בקרב ציבור הנשים החוזרות בתשובה בשנים האחרונות. מדובר במסיבות ״מגויירות״, המחקות מסיבות טבע למיניהן, אך מיועדות לנשים בלבד, נוהגות ע״פ כללי הצניעות ומושמעת בהן מוזיקה יהודית בלבד. מצד אחד קוסם לי ״לפרוק עול״ ולהשתחרר בסביבה בטוחה ומאפשרת, לרקוד בחופשיות, להסיר כיסוי ראש וכו׳. מצד שני, אינני בטוחה שיש בכך משום תרומה להתפתחות רוחנית ולעבודת המידות. אשמח לעצה והדרכה.
תשובה:
שלום רב,
אני לא מכיר את המסיבות הללו. אבל אם הן עומדות בגדרי ההלכה כפי שזה נראה כאן, העובדה שהן "מגויירות" לא צריכה להרתיע אותך במיוחד. שהרי הן מיועדות לנשים שחוזרות בתשובה. צריכים להבין, ואני מניח שאם את כזו, את ודאי מכירה את זה הרבה יותר טוב ממני. שבס"ה ההקרבה שלהן היא עצומה. ולא סתם חז"ל אומרים במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. כלומר, ודאי יש להם כוונה אחרת. אבל ניתן גם לקחת את זה במלוא מובן המילה: ההקרבה של בעלי התשובה היא הרבה יותר משל אותם צדיקים גמורים. לקחת חיי הוללות ומותרות. להתצנע, להשליט את עצמך על היצר בכל צעד ושעל, ובעיקר: לנתק את העבר, את החברים, את המשפחה, זה קושי עצום, וכל אדם חייב להבין את המסלול שהם עברו. לכן, אם הם מצאו קצת להתפרק במסגרת ההלכה אני ממש לא רואה בזה בעיה. אי אפשר למדוד כל דבר שאדם עושה בפני עצמו האם מעשה זה נועד לפתח רוחניות או לא, אלא להסתכל על המכלול של הכל ביחד. וכאשר מסתכלים על הכל, לדעתי זה בהחלט תורם!
אני גם רוצה להגיב בתור בעלת תשובה הלוואי כל כך הלוואי שהיו יותר מסיבות כאלו , יותר נגישות, ושהיה פירסום ברור ולא אחרי שנה שהייתה מסיבה אני בכלל יודעת שהייתה, כן פשוט מסיבות טראנס (זה גם פחות בעייתי כי אין מילים לא צנועות) כי בשבילי הויתור הזה זה כאילו חלק ממני מת (כל האנרגיות, ההתרגשות לפני יציאה וכו, ומה לעשות לרקוד לצלילי מוזיקה דתית מוזר לי, אולי אפילו מרגיש לי לא צנוע מה ככאילו לענטז וברקע מילות קודש די תמוה)
ואני חושבת שאם תהיינה יותר מסיבות כאלה זה ממש מציל יאוש ונפילה, שלפעמים אני חושבת אולי אלך למועדון רגיל או סתם של לסביות (שבטח יש שם רק בנות) אז בינתים אני מתאפקת לפעמים מוצאת שמחה בדברים אחרים ולפעמים מתמרמרת, כי הדברים האלו שהם לא איסור מוחלט שהם פשוט רק לא מקובלים הם הדברים שהכי קשה איתם, וזה יכול להקל אם שם אפשר יהי להקל ולהשאיר את הכוחות למלחמה בדברים החשובים באמת הרי גם ככה יש המון שינוים והלכות
טיפה בשונה מהרב המשיב, אני חושב שיש כאן שתי נקודות שישם לשים לב אליהן, האחד הוא על עצם הענין, והשני כדי לסייע מעט במצוקה של השואלת והמגיבה:
1. חשוב לדעת שהיהדות אינה רק מצבור של מצוות ועבירות, מה שאומר שאם אני "עומד בכללים" זה בסדר גמור, וכל מה שמותר מותר… היהדות ענינה עבודת ה', קירבת ה', רוממות, רוחניות, ברור שכל פריקת עול גם אם היא נעשית באופן שאינו חורג מהאיסורים הפורמלים, הוא בבחינת נבל ברשות התורה, והתורה הרי מצווה אותנו "קדושים תהיו כי קדוש אני ה'", כלומר, מי שרוצה להיות קשור לה' חייב להדבק בדרכיו ולקדש עצמו, ובודאי לא לפרוק עול, ראיתי גם בשאלה נוסח של הורדת כיסוי הראש, אינני נכנס לשאלת המותר והאסור, אלא לשאלת המטרה… ברור שזה לא משהו שמקדם ה' ומקרב אותו לה'. כך שאני הייתי מציע להמנע מכאלו דברים מכל וכל! ואגב, גם אם נראה לכן שזה נותן כוחות, זה לא נכון, בשעת מעשה מתפרקים אבל אחר כך נשארים עם ריק ענק בלב, והרבה שחור וחולשה! ובינינו, רוב בעלי התשובה הרי מהריק הזה ברחו….
2. מה כן חשוב לעשות! ולדעתי אחת הטעויות הגדולות של הרבה מאוד בעלי תשובה, ואולי האשם גם בנו כציבור חרדי שלא השכלנו עדיין מספיק לחדד את זה למתקרבים וליצור מסגרות מתאימות, הוא שכאשר אדם חוזר בתשובה הרבה הוא עוסק בסור מרע, ולא מספיק ביופי של היהדות והשמחה. אני הרבה נתקל באנשים שהשבת קשה להם, וכאן ישאל השואל, הרי אדם באופן טבעי מחכה לשבת בקוצר רוח מרגע שהיא יוצאת עד ששוב היא באה, אז למה זה קשה לחלק מבעלי התשובה. והסיבה פשוטה, החילוניות נותנת סגנון מסויים לשבת, בילויים כאלו ואחרים ועוד. אדם שיחזור בתשובה רק ביחס לכך ש"אסור לנסוע לים" "אסור מחשב" אסור הדלקת אור" וכו', נמצא בעצם בצינוק. חובה למצוא את הדרך במקום החיולניות הריקה לחוות את השבת כחוויה אמיתית שמחה ונעימה בסגנון הדתי הקיים, וזו באמת חוייה אמיתית, אבל חייבים לקיים אותה!
צריך בשביל זה לשהות בחברה דתית בשבת, עם הסעודות באוירה הנכונה של השיחות הנעימות, הדברי תורה, השירים האוכל המיוחד, ובכלל כל החחגיגיות הניתוק והרוגע, ואז מקבלים פיצוי הוגן בכפל כפליים!
כך גם לגבי כל הבילויים, הרצון לכזו מסיבה מעיד שלמרות כל הסור מרע עדיין לא מצאת את הדרך לחוות את העשה טוב, ליהנות מחיי תורה במובן של הנאת העולם הזה מלוא חופניים! ולכן את מתגעגעת עדיין אפילו לבילויים הריקים המערביים שאדם חושב כל כך בורח מהם, ומרגיש בהם את העצב הפנימי הריקניות הכוססת והחור השחור…
חשוב מאוד להתערות חברתית תרבותית במסגרת מתאימה עם אנשים מתאימים ונעימים ולחוות את היופי של החיים הדתיים, כי בורא העולם נתן לנו עולם שנהנה בו, אבל הנאה אמיתית, מלאה ומעשירה מעצימה בריאה לנפש, הוא רק מבקש שניקח ממנה מלוא חופניים.
בשורות טובות.
הערה,כל עוד מדובר בבעלי תשובה שבאים אם הבנה שלמרות שהם חזרו בתשובה טוב להם לטובתם שיקימו מסגרת קהילתית נפרדת לבעלי תשובה בו יבינו אחד את השני,ולא ירגישו לחץ חברתי והרגשות נחיתות הם וילדיהם,אז קיום מסיבות אילו יכול להיות להם תועלת,אבל אם מדובר בבעלי תשובה שבאים במטרה להתמזג בציבור החרדי הקלאסי(דבר שיש לדון בו אם זה רצון ה')אז לכאורה מסיבות אילו יצרו קונפליקט
בעיני ברור מאוד שכדאי לבעלי תשובה להתמזג עם החברה החרדית, מהרבה סיבות, אבל גם בלי קשר לכך מסיבות של פריקת עול סותרות את העבודת ה' ואת עצם ההווייה היהודית, זה מרוקן ומחליש את הנפש ולא מעצים ומרומם, לא יוצאים משם עם סיפוק אלא עם חור שחור ועייפות… ולכן גם מי שאינו מעורה והבעיה אינה קונפליקט חברתי, יש לו בעיה של קונפליקט דתי, כי זה לא מקרב אותו לבורא עולם אלא מרחיק.
אין סיבה שלא לעשות מסיבות ברוח היהדות, עם שירי נשמה וגיטרות וכיבוד יפה וחברה טובה ושמחה ופעילות חברתית והצגה כשרה ומשמחת וכו' וכו'. למה צריך את הטראנס הזה??
אני מסכים אם כל מילה של כבוד הרב,אבל יש בעיה בדרך כלל אדם שחוזר בתשובה יש לו נפש מהפכנית ולהתמזג לחברה חרדית שהיא שמרנית ומאוד אלטיסטית בהרבה מובנים זה סוג של דיכוי
ולכן יש הרבה מירמור לחץ ותסכול בקרב ההורים ולמטה לילדהם
ולכן יש לדון בשאלה ההיתמזגות ומקום המגורים של בעל תשובה
ואפילו מגזר
שווה להשקיע כל מאמץ, הידע של יהיה אחר, החינוך יהיה אחר, התחושה בסוף תהיה אחרת.
השאר תגובה