האם מותר להתחתן ולחיות כמו חברים בבתים נפרדים

רבני בית ההוראה
ה' תמוז ה'תשע"ט

שאלה:

שלום וברכה לרבנים. אדם שעבר מה שעבר בילדות ובעקבות כך מאד מפחד מחתונה (ברמה של חרדה) מחשש שלא יהיה מסוגל להחזיק בית- עד כדי שלמרות שהוא רוצה מאד להתחתן בסוף תמיד הוא בורח בתירוץ כלשהו. והוא כבר בגיל מבוגר, בדיכאון, ונכשל בראיות אסורות וכו’… הולך לטיפול פסיכולוגי אבל זו בעיה מאד קשה ובינתיים תקוע עם פחד נורא. האם במקרה שמישהי רוצה ומסכימה יהיה אפשרי שיתחילו את חיי הנישואין במצב שהם יוצאים כמו חברים (רק שהם נשואים ולפחות לא נכשלים) ובינתיים למנוע ילדים? ומשם יזרמו.. או שהתורה מחייבת את כל עיסקת החבילה של הנישואין עם בית משותף וילדים והכל או כלום.

תשובה:

שלום רב,

כן, מותר. כלומר, הרי ודאי שאין בעיה שהם יתחתנו ולא יגורו בשלב זה בבית כל עוד זה בהסכמת שניהם. וגם אם הם ינמעו בשלב ראשון הריון, לכאו’ אין בזה בעיה הלכתית. כי האישה ודאי מותר לה ואינה חייבת בפריה ורביה. ואם היא מתנה מראש את הסכמתה לנישואין אלו בנקודה זו שאינה משועבדת לפריה רוביה של הבעל ככל אישה אלא רק במסגרת נישואין מלאה, ודאי שהיא יכולה ואינה מחוייבת לעבר לזה. אלא שבדרך כלל הבעל מחוייב בפריה ורביה ועליו למצוא אישה שתסכים בלי לדחות. אבל בסיטואציה הזו שכנראה קשה לו לחפש אישה בתנאים אלו, מן הסתם בלי האישה הזו הוא ישאר רווק וגם אז לא יקיים פריה ורביה, לכן מותר. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *