לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

כתב בגט את שם האישה בת אמא שלה

שאלה:

ב"ה
אשה שקיבלה גט, וכתוב בו את שמה פלונית בת פלונית.
שם אמא שלה לאה
וכתוב בגט פלונית בת לעא עם שגיעת כתיב. (כתוב לעא במקום לאה) האם זה בסדר?

תשובה:

שלום רב,

ודאי שאין כותבים שם האם בגט. יש נידון בפוסקים האם לאדם שאין ידוע מיהו אביו (שתוקי) כותבים רק את שמו או גם את שם אמו. ראה שו"ת רשב"ש סי' תעה, גט פשוט סי' קכט ס"ק מב, ודגול מרבבה אבה"ע שם סעי' י' שכתב שאין לכתוב את שם האם. וראה עוד בשו"ת חתם סופר ח"ב סי' מא שכתב:

"ואנא לא ידענא מה חטא יש אם מסמן עצמו בשם אמו אעפ"י שיש לו אב רק אנו צריכי' לחפש ולמצוא היכן נקרא אדם בן אמו וכיון שמצינו רב מרי בר רחל א"כ מה חסר אם השתוקי ייחס עצמו אחר אמו ועוד הלא מצינו יואב בן צרוי' בת ישי אבי דוד ר"ש בן פזי בת ר' חייא אבא שאול בן אמא מרים אבשלום בן מעכה אדוני' בן חגית שפטי' בן אביטול ע"כ לפע"ד מהיות טוב לכתוב בשתוקי פלוני בן פלונית כדי שיהי' מסומן דאל"ה כמה יצחק איכא בשוקא אף על גב די"ל עכשיו שנוהגי' להזכיר שם אבות בגטין ואם לא נזכר נודע שהוא שתוקי וכיון דליכא בעיר הזה שום שתוקי אחר ששמו כך ה"ל שפיר מוכח מתוכו וליכא נמי לעז מ"מ מהיות טוב לשמוע לדברי הגאון גט פשוט לכתוב שם אמו וארוך.
אף על גב דבמי שאינו שתוקי לא יכתוב שם אמו כדמוכח שלהי ב"ב גבי שני יב"ש דקאמר ישלשו ואם הי' משולשים יכתבו סי' ואם הי' מסימנים יכתבו כהן ולא קאמר בקיצור יכתבו שם אמו התם במי ששם אביו ידוע אינו ראוי' להניח שם אביו ולכתוב על שם אמו לבד בלי שם אביו והני רבנן דלעיל דהי' פקיעי בשם אמם מסתמא טעם הי' לדבר ואה"נ גבי שני יב"ש אחר שכ' כל א' שם אביו אם רצו לכתוב גם שם אמם לסימן היינו בכלל מסומנים וה"ה שתוקי שא"א להזכיר שם אביו יהי' סי' שלו שם אמו".

וראה עוד בשו"ת מהרי"ק החדשים סי' לו שבכל מקרה הכשיר בדיבעד: "אמנם בדיעבד היה נר' לע"ד שאין לפסול הגט, וכבר שאלני ה"ה מהר"ר אברליפ' כהן יצ"ו משפיירא על זה יש ימים רבים מגט אחד שכתב מהר"ר שמואל מטרייוש וכתבו פלוני' בת דולסיטה, ולפי דעתי שזה המעשה העירך לכתוב לי מזה הדרוש. והנה השבתי לו שאין לפוסלו לפי הנר' לע"ד לכל הפחות בדיעבד, ועומד אני במקומי להכשירו בדיעבד. ומה שכתבת שהרואים יסברו שזה הוא שם האב ולא שם האם מאחר שאין רגילות לכתוב שם האם כלל ויסברו שאין זה שם המגרש או המתגרשת אין נר' לע"ד כלל. ולא מבעיא לדברי ר"ת ור"י והנמשכים אחריהם דס"ל דכל דבר שאם לא נכתב כשר גם כששנה כשר דודאי כשר הוא לדבריהם אפילו היה משנה שם האב לגמרי היה כשר כיון שאם לא נכתב כלל היה כשר כמו שכתב בטור אבן העזר כדכתבתי לעיל, אלא אפילו לדברי החולקי' על ר"ת ור"ייד וס"ל דשינוי פוסל אף בדבר שאם לא נכתב כלל היה כשר אף לדבריהם, נר' לע"ד דאין זה שינוי כלל ואין לחוש ללעז דמי הוא שיוציא הלעז הזה, ממה נפשך, אם הוא מכיר האיש ההוא או את האשה ההיא אשר לא ידעינ' מי אביה' א"כ לא יוציאו לעז, דאפי' יסברו שזה שם האב מה בכך הלא שם האב אין ידוע להם יחשבו שכן הוא האמת ששם האב היה נקרא כך, ואם יכירו שהוא שם האשה ולא שם האיש כל שכן דלא יוציאו לעז שיחשבו שכתבו שם האם כאשר הוא האמת, ועוד דמסתמא אם מכירין האיש ההוא או את האשה ההיא מכירין גם שם האשה".

אולם מה שכתבת שכתבו לעא במקום לאה. זה פסול. שמות המופיעים בתורה חייבים לכתוב אותם כפי שזה מופיע בתורה.

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל