שאלה:
לגבי הגדרת בית הכיסא ובעצם כל חדר השירותים לעניין אמירת דברים שבקדושה: חדר שירותים הסגור באמצעות דלת עץ חדשה והדלת ממוקמת בעומק המשקוף- השטח שבין תחילת המשקוף לדלת נחשב שטח חדר השירותים (כי בעבר הדלת כללה את השטח הזה)- או שהדלת החדשה סימנה מחדש את גבולות החדר השירותים? האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנושא זה?
תשובה:
שלום וברכה
לכאורה הדלת מסמנת מחדש את גבולות החדר ואין כל בעיה. בפרט שבזמנינו האיסור הוא לגבי האסלה בלבד ולא לגבי עצם קירות וריצפת החדר [אלא שכאשר אין מחיצה יש בעיה מצד האסלה], ראה בענין זה בהרחבה בס' פסקי תשובות בסי' פג מדברי פוסקי זמנינו, ולפי שבזמנינו כל הפסולת נשטפת מיד, בשונה מזמנם שבחדר עצמו היא נצברת.
שאלות ברור:
1. הדלת מסמנת את גבולות חדר השירותים- באופן מיידי או שצריך חזקה/חזרת תשמישין מסוימת על זה?
2. כלומר, אם מכסה האסלה סגור אין בעיה לומר דברים שבקדושה בשאר השטח של חדר השירותים?
האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנושא זה?
ברור שגם כאשר האסלה סגורה אסור, ובכלל כאשר רואים את האסלה גם כשהיא סגורה אסור, גם חלקה התחתון יש לו דין בית הכסא… אבל כאן נעשה מעשה המפקיע, עשו דלת חדשה.
השאר תגובה