תהילים בקברים – לועג לרש?

רבני בית ההוראה
ב' תמוז ה'תשע"ט

שאלה:

מה ההתיר לקרא פרקי תהילים על הקברים? (לועג לרש?)

תשובה:

שלום רב,

סתם כך לומר תהילים בבית הקברות אכן אסור משום לעג לרש. אלא שאלה שאומרים תהילים בבית הקברות בדרך כלל זה ביארצייט וכד’ ולעילוי נשמת הנפטר ומשום כך אין בזה בעיה של לעג לרש. וראה במקורות.

מקורות:

המקור לכך הוא מהגמרא בבבא קמא (טז,ב) שבזמן שחזקיהו המלך נפטר הושיבו ישיבה על קברו. והתוס’ כתבו שם מסיבה זו שהכוונה היא בריחוק ד’ אמות מהקבר. אולם בנימוקי יוסף שם הביא בשם הרמ”ה שכל מה שעושים לכבוד המת אין בזה משום לעג לרב, והובא דברי בבית יוסף יו”ד סי’ שדמ ושם הביא בשם מהר”י אבוהב שעל זה סומכים כאשר עולים לבית הקברות ואומרים תהילים וכד’ לעילוי נשמת הנפטר על קברו.

ראה עוד בשו”ת זקן אהרן ח”ב יו”ד סי’ פה:

“כבר קדמוהו אדמו”ר הגאזן הנצי”ב זלה”ה בספר העמק שאלה על השאלתות פ’ חיי שרה שאילתא י”ד שכתב כן באמת דמשו”ה נהגו גבן לומר קדיש ודברי תורה סמוך לקבר משום שנהגו להעמיק הקבר יותר מי’ טפחים והוי רשות אתרת. והמת עצמו עד שלא נקבר אם היה מונח למעלה או למטה מעשרה טפחים דהוי שרי, כ”ש כשנקבר והוא טמון ומכוסה ע”ש. והנה אם כי הדין אמת דעמק של י’ מפחים הוי ודאי רשות בפני עצמו וכמו דקי”ל לגבי שבת דחריץ עמוק עשרה הוי רשות היחיד אפ”ה בנ”ד לע”נ לימוד ותפלה על הקבר אין אנו אנו צריכים לטעם זה דאפילו בקבר שאינו עמוק כ”כ נמי שרי וכמו דמצינו בב”ק דט”ז גבי חזקיה שהושיבו ישיבה על קברו אע”ג דבזמן הש”ס לא היו מעמיקין הקבר וכמ”ש התוס’ במו”ק ד”ה. ובע”כ דכל דבר שעושין לכבודו וזכותו של מת לא שייך לועג לרש דאיסור זה הוי הטעם משום דהוי כבזיון למת ולועג ממנו ובכל דבר שעושין לכבודו וזכותו לא שייך בזיון ונהפוך הוא דמכבדו בזה וסברא כזאת כתב המרדכי במגילה דף כט, דשרי ליקח מעפר ועשבי בית הקברות לצודך רפואה דאע”ג דשלא לצורך רפואה אסור משום כבוד המת כדאיתא בברייתא שם ואם ואם לקטן שורפן במקומן מפני כבוד מתים. אפ”ה לצורך רפואה או מצווה שרי, וכדאיתא בסנהדרין דמקבריה דרב הוו שקלי לאישתא בת יומא, וכתב המרדכי הטעם דכיון שעיקר האיסור משום כבוד מתים, ואם נוטל מהם לצורך רפואה אין בזה גנטי למת, ואדרבה שזה כבודו כשנוטל מעפרו לרפואה ומאמין בזה שעפרו קדוש וראוי להתרפאות על ידן עיי”ש”.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *