ביאור בגמרא ברכות כא ב

שאלה:

שלום רב מסכת ברכות כא:. רבי יהודה אומר מברך לפניהם ואחריהם: בהמשך כתוב שרבי יהודה לא יכול להשתמש בפסוקים "והודעתם…" "יום אשר עמדת…" לאסור בעל קרי בדברי תורה מכיון ש"מבעי ליה לאידך דריב"ל…" הגמרא אומרת שרבי יהודה לא לומד את הדרשה הראשונה של רבי יהושוע בן לוי, האוסרת לימוד תורה לבעל קרי מסמיכות הפסוקים, מכיון שהוא דורש משני הפסוקים האלה דרשה אחרת של ריב"ל, של "כל המלמד לבנו תורה…" השאלה היא, אם ריב"ל, שממנו לומד ר' יהודה, דורש בעצמו שני דרשות מהפסוקים האלה.. מדוע רבי יהודה לא יכול לדרוש ? תודה

תשובה:

בשיטה מקובצת שם במקום עומד על שאלתך הנכונה, ומוכיח מכאן שהדרשה הראשונה של רבי יהושע בן לוי מפסוק זה אינה דרשה גמורה אלא אסמכתא בעלמא, שהרי גם הוא נזקק לדרוש מכאן את ה"אידך דריב"ל"…

שבת שלום, ובהצלחה רבה בלימודך!