לתרומות לחץ כאן

איזה ברכות סומא יכול לברך?

שאלה:

בס"ד שלום הרב 1) במסכת ברכות נח כתוב שרב ששת בירך על מלך? מה המקור לכך שהוא יכל לברך על מלך כשהוא סגי נהור? 2) מדוע רב ששת נתן עיניו בו והפך אותו לגל של עצמות?

תשובה:

שלום רב,

ראה בספר ברכת יוסף להגאון הגדול הרב יוסף ידיד (רבה של חאלב) ח"ג עמוד נב שם עסק בשאלה זו. שם דן בשאלה אם עיוור יכול לברך על נרות חנוכה. והביא את מחלוקת הפוסקים האם סומא יכול לברך ברכת הלבנה או לא. והסביר חילוק מעניין בין זה לבין ברכתו של רב ששת על מלך, אני מצטט לך את דבריו במקורות.

מקורות:

ולכאורה נראה שכל דבר שתלוי בראיה גם על הידיעה מברך וכמו שמצינו כן גבי ברכה שמברכין בראית המלך ברוך שחלק מכבודו ועם כל זה אפילו סומא מברך וכמו שמצינו גבי רב ששת שהיה סגי נהור וברך ברכת המלך כמו שמובא בברכות דף נח ע"א דאמר שם כי אחא מלכא פתח רב ששת וקמברך יעו"ש. הרי מבואר כיון שידע בידיעה ודאית שהיה המלך עובר, בירך אע"ג דלא ראה דהידיעה הוי כמו ראיה ממש וא"כ ה"ה לנ"ד שכיון שידע שהודלקו הנרות וניכר לו פרסום הנס חייב להדליק ולברך. ואפשר דאפילו למאן דס"ל שהסומא אין לברך ברכת הלבנה התם ודאי תלוי בראיה ממש דאיזה רגש ידיעה ודאית שיש לבנה בעולם אם לא שיראה בעיניו, משא"כ בברכת המלך הרי מרגיש מכח תנועות הילוך רוב העם ואנשים ובשעת ביאת המלך היה קול דממה דקה וכמו שנזכר שם יש לו לסומא באותה ידיעה כאלו ראה ממש וכן בהדלקת נר חנוכה הרי מרגיש בהדלקה ואיכא ידיעה ברורה וניכר לו פירסום הנס. ומה שפסק מרן בש"ע או"ח בסי' רחצ סעיף י"ג דסומא אינו מברך על הנר בהבדלה אע"ג שנרגש הדלקת הנר ואית לו ידיעה ברורה בגוף הנר במוצאי שבת שם אין תלוי בידיעה רק צריך שיהנה לאורו וכמו שכתב מרן ד' וכן כתב הטעם המג"א שם ס"ק כ"ז יעו"ש ועל כן כיון שהסומא אינו יכול להנות מאור הנר על כן אין לברך. ועיין בלבוש משא"כ בנ"ד כיון שהוא מרגיש בהדלקת נרות חנוכה ואיכא ידיעה ברורה וניכר לו פירסום הנס חייב להדליק ולברך ולא מבעיא למאן דס"ל בברכת הלבנה שהסומא מברך ברכת הלבנה והכי קיי"ל".

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל