שאלה:
אחד השכנים הוצרך לעשות שינוי תב"ע לצורכו, ובשל כך נעשה שינוי תב"ע עבור כל דיירי הבנין שקבלו זכויות בניה נוספות. לאחר שהוציא את התב"ע אחד השכנים ניצל זאת לצורך בניה שלו. מוציא התב"ע תובע את שכנו להשתתף בעלויות. א. האם כלל צריך להשתתף או שמא כיון שהיה לתובע צורך בתב"ע ממילא אמרינן זה נהנה וזה לא חסר. ב. במידה וצריך להשתתף, כמה מוטל עליו האם לפי היחס שלו במספר הדירות (בבנין שבע דירות שקבלו זכויות) והיינו שביעית מהזכות כיון שנעשה השינוי עבור כולם, או שכיון שבינתיים רק הוא משתמש ממילא עליו לשלם מחצית
תשובה:
שלום וברכה,
שכן שעשה שינויי תב"ע בבניין המשותף, או שהוציא אישורי בנייה לכלל הדיירים שלא בידיעתם, ובא שכן אחד והשתמש בזכויות שקיבל, והרחיב את ביתו, עליו לשלם על ההוצאות שהוציא הראשון, למרות שלא נשלח לכך על ידי הדיירים.
נחלקו הדיינים איך לחשב את השתתפות ההוצאה, האם השכן שעתה מרחיב נעשה עכשיו שותף עימו ומשלם חצי, וכל דייר שירחיב יצטרך להשתתף עם שניהם. או שעליו לשלם רק את חלקו – לפי מספר הדיירים בבניין. ומסתבר שיש לשלם חצי מההוצאות שהוציא הראשון. ושניהם נעשים בעלים, וכל אחד שיוציא אח"כ יצטרך לשלם לשתי השכנים, וכן על זה הדרך.
בהצלחה.
מקורות:
ראה בהגהת הרמ"א סימן רסד לגבי חיוב נהנה כאשר מציל לעצמו מתי יכול לחייב את חברו שישתתף עימו. וראה בנתיבות סימן קעח ס"ק ג שאם שניהם צריכים לאתו הצלה חייב חברו להשתתף עימו, ונחשב שירד ע"ד שניהם. וכיום שוק הנדל"ן הוא יקר מאוד, ויש לראותו שכולם חפצים בהרחבה או ברצון לאישורי בנייה, וכאשר יש אישורי הרחבה מחיר הדירה מתייקר, ולכן אם הוציא אישורי הרחבה נחשב שירד עבור כולם, ולא רק על דעת עצמו. ויכול לחייב את כל השכנים להשתתף. אלא שכל עוד שכן שעדיין לא בנה בפועל לא ניתן לחייב אותו, מאחר ויכול לומר איני חפץ בזה. אך כאשר בונה, מתגלה דעתו שגם הוא חפץ בזה ויש לו הנאה, וממילא יש לראות שעבד השכן עבור כולם וכולם חייבים להשתתף.
כאשר מצטרף שכן אחד, יש שסברו שמשתתף רק לפי חלקו ותו לאו, כיון שהראשון הוציא עבור כולם, ולכל אחד פעל רק את חלקו. מאידך יש דיינים שסוברים שמאחר ועתה רק שכן אחד מסכים לבנות, נחשב שיש רק שני דיירים שבונים, ואם לא יבנה שום שכן לעולם כל אחד משלם חצי, לכן גם עתה כל אחד משלם חצי. וכל שכן שיצטרף יצטרך לשלם לשניהם. וכן הלאה. הדבר שנוי במחלוקת דיינים בני זמנינו.
